מקס רבינוב ז"ל

ביום שבת של ה-7/10/2023 החלו האזעקות גם במת"ק עזה בשעה 6:20. מקס ועוד שלושה אנשים שאחד מהם היה בשמירה נכנסו למיגונית ליד אזור המגורים (אם אפשר בכלל לקרוא לזה כך). בשעה 6:30 אמא של מקס התקשרה אליו והבינה שהכל בסדר והם במיגונית. במת"ק הודיעו להם שיש מחבלים בשער שלהם ועליהם לרוץ לבסיס שמתחבר למוצב שלהם, בו היה החמ"ל. כולם מלבד אחד ששמר, היו בלי מדים – רק קמו משינה. המיגונית הייתה מאוד קרובה למגורים ולכם הם הלכו אחד אחד לקחת את הנשקים ואת הווסטים שלהם. בזמן לכתם, הם ראו את הרגליים של המחבלים בשער. מקס היה הכי וותיק בחבורה והכיר הכי טוב את הבסיס. הוא הוביל את השלושה דרך המיגונית כדי שהמחבלים לא יזהו אותם. בזמן הזה המחבלים כבר נכנסו בשער הראשי לתוך הבסיס וגם מהשער האחורי של המוצב.

בבסיס היו באותו הזמן גם לוחמי גולני. הם הצליחו לעבור את כל הדרך במיגונית ורק נשאר להם רווח קטן בין המיגונית בחדר האוכל לכניסה לחמ"ל שם כבר חיכו להם. המרחק היה 10-15 מטר בלבד. הם החלו לרוץ ובדרך ראו למשך שנייה מחבל. כשנכנסו לחמ"ל הם כבר היו רק שלושה, האחרון ביניהם נפל לפני שהספיק להגיע לדלת. כשהם נכנסו וסגרו את הדלת (היו שתי דלתות. האחת של פלדלת והשנייה מעץ – שתיהן היו מחוררות ביריות). עם כניסתם פנימה, התלונן מקס על כאבים. בדרך שהם רצו פוצצו רימונים או RPG, וחלונות רבים התנפצו. הרסיסים ההם פגעו בהם. בחמ"ל הבינו שירו למקס בכתף ובכתף השנייה היו לו רסיסים.

בשעה 8:30 בבוקר אביו של מקס ניסה להתקשר אליו כדי להבין את מצבו. לא שמעו כלום והאב ניתק; שוב התקשר ושוב היה ניתוק; האב התקשר מטלפון אחר ומקס ענה לשיחה ואמר בקול חלש שהוא נפגע בידו. יחד עם זה אמר שהכל יהיה בסדר, משפט עליו חזר שוב. לאחר מכן ניסתה המשפחה להשיג את מקס שוב בחיוגים רבים. אחד מהם זכה למענה. אז, נודע למשפחה על פגיעתו של מקס מאנשי החמ"ל. ההודעה נתקבלה במשפחה בלחש. הקשר התנתק. מקס קבור בבית העלמין הצבאי באשדוד.