שם המתנדב: שם שמור במערכת

המעשה הנבחר: לקבוע זמן איכות עם אחד מהילדים שלנו

מסר למשפחה: מעוניינת ליצור קשר עם המשפחה על מנת להנציחו בבת המצווה.פגשנו את ההורים המצוקי דרגות

👍 0❤️ 0

שם המתנדב: שם שמור במערכת

המעשה הנבחר: להגיד תודה רבה לאמא ואבא

מסר למשפחה: בוודאי 🙏 הייתי שומר על אותו קו של הפנייה לאיבון — אישי, צנוע, בלי להציג את המיזם לפני שמסבירים למה בכלל נולד. לסמדר סגל היקרה, שמי מרדכי נמני. לפני שאני שולח לך את דף הזיכרון והשיר שהכנתי לזכר בנך, חשוב לי לספר לך בכמה מילים מאיפה נולד הדבר הזה — כי מבחינתי זה לא עוד פרויקט. אני עצמי שירתתי כלוחם בגולני, ואני בן למשפחה שכולה. אילן רבא הי״ד, בן אחותי מזל, נפל בלבנון. לפני זמן מה כתבתי שיר לזכרו של אילן. לא הייתה לי אז תוכנית להקים מיזם, לא חשבתי על פרסום ולא חיפשתי לעשות מזה דבר גדול. רציתי רק לתת לאחותי משהו אישי — דרך אחרת לפגוש לרגע את הבן שלה דרך המילים והמנגינה. ואז ראיתי דבר שלא ציפיתי לו. אחותי החלה להקשיב לשיר בכל יום שישי, לפני הדלקת נרות. לפעמים שוב ושוב. ראיתי שהשיר אינו מחזיר רק את רגע האובדן — הוא מחזיר אליה לרגע את אילן האדם. את הבן. את הקול. את הזיכרונות. את מי שהיה בחייו — ולא רק את העובדה שנפל. ושם נולד בי הרעיון. הבנתי שמאחורי כל שם שאנחנו אומרים עליו „ז״ל” או „הי״ד”, יש עולם שלם שאסור שייעלם מאחורי סיפור האסון: ילד של אמא ואבא. אח. חבר. חיוך מסוים. משפט שהיה אומר. אהבה, חלום, תחביב, מעשה קטן שרק המשפחה זוכרת. וכך נולד המיזם „שיר וזיכרון – לזכור את האדם”. אני לומד ככל שאני יכול את סיפורו של כל אדם, בודק ומאמת את הפרטים, ומנסה ליצור עבור משפחתו דף זיכרון ושיר שאינם מספרים רק איך איבדנו אותו, אלא בעיקר מי הוא היה. הכול נעשה בהתנדבות מלאה, ללא תמורה וללא כל מטרה מסחרית. והעיקר מבחינתי: המשפחה היא בעלת הבית. אני לא מבקש לעצמי שום זכות על הזיכרון. הדף והשיר נמסרים למשפחה, והיא בלבד מחליטה אם לשמור אותם לעצמה, להעביר לקרובים ולחברים או לאפשר את פרסומם. סמדר, כאשר פנית אליי בבקשה האישית להכין דף ושיר לבנך, הרגשתי אחריות גדולה במיוחד. אפשר לקרוא מקורות, לבדוק עובדות ולכתוב מילים — אבל אמא מכירה את הילד שלה במקום שאף מקור כתוב לא יכול להגיע אליו. לכן אם תמצאי אפילו פרט אחד שאינו מדויק, מילה שאינה מתאימה לו, משהו חשוב שחסר, או משפט שאת פשוט מרגישה שאינו הוא — אני מבקש שתאמרי לי. אני אשנה, אתקן ואדייק עד שתוכלי להסתכל על הדף ולהרגיש: „כן. זה הבן שלי.” אני יודע ששום שיר ושום דף אינם יכולים למלא את המקום שנשאר ריק. התקווה שלי הרבה יותר צנועה: שבתוך הכאב, המילים והמנגינה יצליחו לפתוח לכמה דקות חלון אל החיים שהיו שם — אל האדם, אל האהבה ואל האור שהוא השאיר באנשים שאהבו אותו. זה כל המניע שלי. מכאב של משפחה אחת — נולד רצון לתת מעט אור למשפחה אחרת. בכבוד עמוק ובחיבוק גדול, מרדכי נמני לוחם גולני בעבר · בן למשפחה שכולה יוזם „שיר וזיכרון – לזכור את האדם” לזכר אילן רבא הי״ד — שממנו הכול התחיל. 🕯️🙏

👍 0❤️ 0