שיר ביטון

מספרים הוריה:

שיר נולדה ב 30.12.2003 גדלה באשדוד, אחות אמצעית לאח גדול בן 23 ואחות בת 16.

היתה ילדה מאד חברותית ודעתנית, מאד חרוצה, בעיקר לקראת המעבר לחטיבת ביניים שם השקיעה ממש. היא למדה בכיתת מופת. בגיל 14 התחילה את ההתנדבות שלה במד"א, היתה בקורס חובשים, מנהלת אירוע באמבולנס, השקיעה שנים בהתנדבות. חלמה להיות רופאה.

שיר למדה מאד מאד קשה, סיימה את הלימודים בהצטיינות יתרה. הבגרות שלה נראית מרשימה במיוחד.

שיר אהבה לרקוד. היה לה את זה. למדה ריקוד. הקפידה על אורח חיים בריא, תזונה ואימונים.

היה לה חשוב לה לטפל באנשים. היא עשתה הכל כדי להגיע לקורס חובשים, השקיעה מאד כדי להגיע להיות חובשת קרבית ורצתה ממש את הגזרה של עזה. הקורס שהיה לה פשוט יחסית בגלל עברה במד"א והיא הצליחה בקורס והגיעה להיות מטפלת טנ"צ – טיפול נמרץ צבאי. שיר הוצבה בחטיבה בעזה, בנחל עוז. היא היתה חלק מהצוות של אמבולנס צבאי שמכסה את כל הגזרה בעוטף. טיפלה במקרים אזרחיים וצבאיים כאחד. שירות מאד סיזיפי. כשהיתה יוצאת פעם בשבועיים הביתה היתה משתדלת לעשות גם משמרת במד"א. היתה טורפת את כל הסופ״ש הקצר.

שיר תמכה מאד בחברות שלה בכיתה כדי שיצליחו בלימודים. היתה מסיימת ללמוד בעצמה והולכת לעזור לאחרים. נחשפנו למקרה בולט של ילדה שלא הצליחה להשתלב מבחינה חברתית ושיר החזיקה אותה. ליוותה אותה, תמכה בה ולקחה אותה תחת חסותה.

לא חווינו איתה מרד נעורים, לא עם אמא ולא עם אבא. היא היתה ילדה טובה.

הנצחות:
שיפוץ והקמת מרכז הדרכה במד"א.

בעזרת מד"א ותורמים נדיבים רכשנו על שמה 4 אמבולנסים רגילים ואחד טיפול נמרץ.

מיזם המשפחה לזכרה:
חונכות של תלמידי כיתות י-י"ב לילדים שצריכים חיזוק חברתי.