שהם משה בן הרוש ז"ל
- בן 20 בנפלו
- תאריך לידה: י"ז טבת התשס"ג
- 22/12/2002
- מקום מגורים: חספין
- תאריך נפילה: כ"ד תשרי התשפ"ה
- 26/10/2024
- תפקיד: סמל ראשון
- בלוחם בסיירת נח"ל
- למד ב: ישיבה תיכונית חספין
מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:
מעשים לבחירה
אחר
הארת פנים
השקעה במשפחתיות ובקשרים בין משפחתיים
כבוד להורים / סבים וסבתות וכיו"ב
רוצים להצטרף "להנציח למעשה" לשהם משה בן הרוש?
מלאו פרטים כאן!
מכירים את החייל?
אנחנו בעמותת ״למלא את החלל״ רוצים להנציח את כל גיבורי חרבות ברזל. נא שלחו כאן פרטי קשר של המשפחה או הפנו אותם אלינו. למלא את החלל - 052-733-5400
סיפור חיים
בנם של מרטין ואילן.
נולד ביום י"ז בטבת תשס"ג (22.12.2002) בחד נס.
אח לבר , תאי, אורי, רוני וגבריאל.
ביום 8.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים. לוחם בסיירת נח"ל, חטיבת הנח"ל.
שהם היה אהוב על כל מי שפגש בו והכיר אותו. האור שלו האיר דרך החיוך המסנוור שליווה אותו בכל מצב בחיים.
הצוות סיפר עליו שהיה הקמע שלהם לאורך השירות, ברגעים הקשים הוא היה המגן האנושי שתמך ודירבן אותם להיות טובים כמוהו. הוא היה חבר, אח, איש סוד, הוציא מכל אחד דברים שהם לא ידעו שהם מסוגלים להם.
בבית שהם היה הדבק שחיבר בין כל המשפחה. הוא היה אח ובן מסור, אכפתי, אוהב, שופע בחמלה וחוסר שיפוטיות. הוא היה בעיניהם גיבור עוד לפניי שהוכרז כגיבור מלחמה.
החיסרון שלו ניכר בכל יום ויום. שהם היה האח הכי קרוב לכל אחד מהאחים, בדרכו שלו ידע לגעת ולהיות שמש בעיני כל אחד מהם. את ההורים הוא כיבד ותמיד פינה זמן למשפחה גם אם רק חזר מהצבא והחברים שלו חיכו בדלת, הוא היה נכנס לבית, מדלג על המקרר ומגיע לחדר של אמא לתת לה חיבוק חזק, לשבת אתה ולדבר אתה כאילו אין דפיקות בדלת מהחברים ללכת למעיין או טיול ברוח חופשיה בגולן.
סיפור הגבורה
שירת בפלחה"ן נח"ל בצוות 200, נפצע בקרב בכרם שלום ונפטר מהפצעים לאחר 19 יום. בתאריך 26/10/2023 הוא תרם איברים ל-5 אנשים שהושתלו בהצלחה
הרחבות
תמונות. סרטונים. קישורים
קישורים
מתנדבים שלקחו חלק במיזם
שם המתנדב: | המעשה הנבחר: | תקופת ההתנדבות: | הערות: |
---|