רותם סהר הדר

בנם הבכור של ליאת ואיל. נולד ביום ט"ו בתשרי תשס"ד (11.10.2003) בבית חולים "כרמל" שבחיפה. אח לשקד, סיני, כרמל ושחף. נקרא על שם הצמח המדברי המצמיח שורשים ופרחים יפים גם בתנאי גידול קשים.

רותם היה תינוק מתוק, שובב וסקרן, שאתגר את הוריו בחוויות ראשוניות של צמיחה והתפתחות. גדל במושב כפר אביב במשפחה גדולה ושמחה, שגידלה כלבות וחתולים וטיפחה בחצר הבית גינת ירק ועצי פרי. למד בבית הספר היסודי "גדרות" ביישוב עשרת ובתיכון האזורי המקיף על-שם י"ח ברנר, בקיבוץ גבעת ברנר.

רותם היה ילד מאיר פנים, יפה תואר ויפה לב, ומלא שמחת חיים. חכם, חזק בגופו ובנפשו, ותמיד נחוש לממש כל חלום. אהוב מאוד על בני משפחתו ועל כל הסובבים אותו. בעל אישיות ממגנטת, שהקסים כל מי שנקרה בדרכו. נגן מחונן בפסנתר (בסיום שנת הלימוד הראשונה, כשהיה רק בכיתה ג', הוא ניגן את פרלוד מס' 1 של באך באופן מעורר השתאות).

כאח בכור דאג לאחיו הצעירים, אהב אותם ושימש להם מודל לחיקוי. הביט בכל אחד מהם בעין טובה, הדגיש את החוזקות והבהיר להם שהוא מאמין בהם.

בית משפחתו היה תמיד הומה ודלתותיו פתוחות לחברים, בכל שעות היום. רותם היה אוהב אדם, חבר נאמן ומסור, שהקדיש זמן ותשומת לב לחבריו הרבים, ואהב לבלות במחיצתם. היה פעיל בתנועת "הצופים" בשבט "אריות" ואף הדריך בו, ובפעילותו באו לידי ביטוי אהבת האדם ואהבת הטיולים בטבע שאפיינו אותו. רותם היה מדריך מצטיין הנערץ על חניכיו.

הוא למד מהוריו את ערך הנתינה לזולת כשהתלווה אליהם לפעולות התנדבות, כמו חלוקת ממתקים בפורים בבית החולים "שניידר" לילדים או ארגון "קבלות שבת" שכונתיות ועזרה בקהילה.

לצד הערכים והנחישות היה גם נער שובב, בעל חוש הומור מפותח, "שטותניק ממדרגה ראשונה", כדברי אימו. ועם זאת, קשה היה לכעוס עליו ולגעור בו על מעשי הקונדס, בשל קסמו האישי הרב. בכל שנה, באחד באפריל, ניצל את ההזדמנות להתל בבני משפחתו, ובכל פעם הצליח להפתיע אותם במתיחה מקורית.

כנער היה רותם ספורטאי מתמיד ומצטיין, "אתלט על-חלל", כדברי אימו. שיחק כדורסל בקבוצת "מכבי גדרות", ובשנת 2018 צורף לנבחרת הנוער בכדורסל שייצגה את ישראל במשחקי "מכבי JCC" לבני נוער יהודים, שהתקיימו במחוז אורנג' בקליפורניה, ארצות הברית. במשחק הקובע, הוא עלה על המגרש, ולמרות שהיה נמוך יחסית לשאר השחקנים, קלע ארבע שלשות ברציפות, כאשר הקבוצה היריבה הביטה בו בהשתאות והערכה.

לקראת סיום לימודיו בתיכון ניכר שהתבגר, נעשה רציני יותר והעמיקה בו תחושת האחריות. התגבשה אצלו גם אהבתו לארץ, לנופיה ואנשיה, ורצון להגן עליה מפני אויבים. אז גם נרקם בו החלום לשירות קרבי משמעותי.

הוא סיים גיבוש לסיירת מטכ"ל אך משלא עבר, החליט להתנדב לסיירת בחטיבת הצנחנים. רותם התגייס ביום 7.4.2022 ולאחר הכשרה מפרכת בסיירת, שירת כסמל של הצוות וגם בתפקיד מפקד חוליה רפואית (מח"ר) של כל הגדוד, כלומר: של החה"ן העורב והסיירת. תפקיד המח"ר משלב בתוכו מקצועיות עם פיקוד ואחריות רבה. החולייה אמורה להגיע לכל חייל שנפגע, לטפל בו ולפנותו במהירות, גם תחת אש.

רותם שאף למצוינות בתחום שירותו. הצטרף מיוזמתו לתדריכים של הקצינים -מפקדי הצוותים, למרות שלא נדרש לכך, וזאת כדי להתעדכן ולהבין טוב יותר את השטח, כדי שיוכל לחלץ פצועים ביעילות המרבית, ובזמן הקצר ביותר. הוא תחקר את ביצועיו כל הזמן כדי ללמוד מהם ולהשתפר. הוא דרש קודם כול מעצמו, ורק אחר כך מחיילי החולייה, להיות הכי טובים שרק אפשר, ולא היסס למתוח ביקורת נוקבת על עצמו, ועליהם. הוא היה לוחם מקצועי, שפיתח מנהיגות שקטה שהתאפיינה בצניעות, ענווה ומתן דוגמה אישית, ובזכותה כולם סמכו עליו והלכו בעקבותיו בלב שלם. "הוא הבין שלא מספיק להיות טוב. צריך להיות הכי טוב. ולהיות הכי טוב אפשר רק כשעובדים קשה", אמר מפקדו – סגן-אלוף עמית, מפקד סיירת הצנחנים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

זמן מה לפני המלחמה רותם נבחר לייצג את הסיירת באליפות צה"ל בכושר קרבי, ולקראתה התאמן בנבחרת סיירת הצנחנים. לכן, ציוד הלחימה שלו היה בבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי). בבוקר שבת כשפרצה המלחמה היה רותם בביתו. הוא היה בין הראשונים שהגיעו ליחידה, לארגן ציוד מחבריו, והיה בין הראשונים שהיו מוכנים להגעת המסוקים שלקחו את היחידה להילחם על הבית, כך העיד סגן-אלוף עמית, מפקד סיירת הצנחנים.

מאז 7 באוקטובר לחם רותם ביישובי העוטף ולאחר מכן ברצועת עזה, בתפקידו כמפקד חולייה רפואית בסיירת. פרט לחופשה אחת קצרה בבית, הוא לחם ברציפות במשך ארבעה חודשים. ביציאת היחידה מהמלחמה, כשאספו אותו הוריו, הוא הביט על ביתרונות רוחמה ואמר להם: "אני כל כך אוהב את הארץ הזו, את הנופים האלה. אני נלחם כדי שאתם תוכלו לחיות כאן". משפט שכל כך מאפיין אותו, והפך מכונן.

המג"ד ציין שתי היתקלויות מורכבות של הפלוגה בעזה, שבהן השתתף רותם, המלמדות על אופיו החזק, המקצועיות והתושייה שאפיינו אותו. באחת מהן נתקלה הפלוגה בחמישה מחבלים במתחם מבנים, כשהצוות פוצל בין כמה כוחות עם כוח לכוד בקומה התחתונה תחת אש המחבלים. "בתוך האדרנלין וחילופי האש אני פוגש דמות שמסבירה לי בקור רוח שהוא לקח את הפיקוד על הכוח בקומה, איפה שאר הכוח שהתפצל, ושגם על הדרך הוא מפקד החולייה הרפואית ואין אף פצוע לכוחותינו. היה זה רותם". באירוע נוסף, כשצוות מקביל עלה על מטען, התקדם רותם עם הפלוגה, נחוש לטפל בחבריו ולהציל חיים. הזירה שם הייתה רחוקה מלהיות סטרילית – לילה, בית בוער, מחבלים שיורים מצידו השני של הציר. כל אלה לא מנעו ממנו להגיע, לטפל בפצועים ולחלצם.

ספדה לו אימו: "אני כל כך גאה בך ילד אהוב שלי. בחרת בשירות משמעותי עם אנשים מדהימים, חבריך לסיירת צנחנים. היית מדריך מצטיין בצופים. שטותניק ממדרגה ראשונה. ספורטאי על, יפיוף, אח גדול מעולה. ילד מהמם. ובעיקר, שבר נורא. הפסד נוראי לכולנו. רק התחלת. רותמון ג'יי ג'יי אהוב שלנו, אני אוהבת אותך. כל כך אוהבת אותך …

השבעת אותי לפני שנכנסת לעזה, שאם יקרה לך משהו, אני אשמור על המשפחה שלנו שמחה ומלוכדת, משפחה שכיף לגדול בה. אמרת לי, 'אימא, כמו שלי היה כיף, תבטיחי לי שגם לאחים שלי יהיה ככה'. בכיתי והבטחתי. אף ילד בן עשרים לא צריך לעשות שיחה כזאת לאימו …

על רותם נכתבו ערכי הרעות, ההתמדה, הנחישות והמנהיגות. ובעיקר, רותם היה אור. נתגעגע תמיד ונחיה לאורו".

ספד אביו: "אהוב שלנו, היית הקסם הבכור מתוך חמישה קסמים שקרו לנו, שיצרנו מתוך אהבה טהורה, ואיזו חוויה נתת לנו. עם כל לידה של אחיך ואחותך, פינית להם מקום בשמחה, וחיבקת אותם באהבה מעוררת השראה. איזה אח למופת. מכווין, מעודד, מעיר כשצריך.

עשרים שנים מדהימות, רצופות הנאה, אתגרים וחוויות בלתי נשכחות. אנחנו מוקירים כל רגע ורגע שהענקת לנו איתך … אנחנו מבטיחים ומתחייבים שנקיים את הצוואה שלך ושנמשיך להיות משפחה מלוכדת, ספורטיבית, פעילה ושמחה. זה לא יהיה קל. זה ייקח זמן. אבל נעשה זאת תוך הישענות על הנחישות הבלתי מתפשרת שלך, כי זה מה שרצית עבורנו. נמשיך להפיץ את האור הקסום שהשארת בתוכנו".

האב נפרד מבנו בשיר שכתב והלחין לבר המצווה שלו, "רותם – צמח המדבר", והפעם "העצות לדרך" שנתן לו בשיר הן עצות לדרכו האחרונה. אמר האב: "מאז השבעה באוקטובר לא העזתי לנגן את השיר שלך, משום שחששתי מהרגע הזה בדיוק. אז הרגע הנורא מכול הגיע, ואני כבר לא חושש, ומשמיע לך אותו בפעם האחרונה. אני אוהב אותך, גיבור שלנו, כואב ומתגעגע מאוד".

הוסיף האח שקד: "כל מה שעשית, עשינו אחריך. היית נותן לנו עצות וסמכנו עליך בעיניים עצומות. כולנו הערצנו אותך".

כתב האח סיני: "אני לא זוכר אם איי פעם כעסת עלי או על מישהו אחר. תמיד סלחת לכולם וגרמת להם לחייך. אני זוכר איך דחפת אותי ואת האחים לעשות ספורט או לשחק ביחד משחקי קופסה. אהבת מאוד לשחק כדורגל וכדורסל וכל ספורט שניסית היית הכי טוב בו".

ספד לו סגן-אלוף עמית, מפקד סיירת הצנחנים, באזכרה לציון שלושים יום לנופלו: "יש לכולנו כלוחמים הרבה ללמוד ממך, רותם. במשימה שקיבלנו על עצמנו בהגנה על העם והמדינה תמיד צריך להשתפר, תמיד לתחקר, להיות נוקב ולהבין את גודל האחריות. מורשת של יחידה מורכבת מההישגים המבצעיים, הניצחונות והסיפורים, אבל בראש ובראשונה המורשת מורכבת מהאנשים שצעדו בשבילי היחידה. הלוואי ונלמד כולנו מדמותו של רותם, שנסגל לעצמנו את התכונות המיוחדות שבו – מקצועיות עם חתירה תמידית לשיפור, לצד שמחת חיים ייחודית. רותם הוא אחת מדמויות המופת שלאורן נחנך את דור הלוחמים הבא וכל הדורות שלאחריו".

ספד לו עמית, מפקד הצוות: "רותם הוא חלומו של כל מפקד. לא הייתה משימה שלא היית מבצע על הצד הטוב ביותר. גם אם היא מבאסת וקצת שחורה, היית מתבאס לרגע, אבל מייד מרים את הראש שלך ואת של שאר חברי הצוות ודוחף קדימה על מנת לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר … אני מבטיח לך שהצוות ימשיך לעמוד בציפיות שלך מהלוחמים, וימשיך להנציח אותך ואת הבן אדם והמפקד הגדול שהיית. משפחת סהר-הדר, הצוות כאן בשבילכם לתמיד לכל דבר. רותם, הייתה לי הזכות להיות המפקד שלך. אני אוהב אותך ומתגעגע אליך".

בהמשך, טבע מפקדו את הביטוי שעוזר לרבים להתגבר על אתגרים וקשיים משמעותיים: "קשה, תחשבו רותם!"

בסוף הלוויה, הופתעו הוריו לראות, שהחברים של רותם מהבית מחלקים 'שוטים' של וודקה לכולם. מסתבר, שרותם השביע אותם, שאם הוא לא חוזר משדה הקרב, הם ירימו כוסית וודקה – זולה כזו, בדיוק כמו שאהב, לזכרו.

לרותם היה טעם גרוע באלכוהול, אבל טעם משובח בחברים, כתבו הוריו. לאור זאת, הם החליטו להקים פאב חברתי אצלם בבית לזכרו.

ולאור זאת, במהלך כל השנה הראשונה מאז לכתו של רותם, קיימה משפחתו מפגש, פעם בשבוע, בו התקבצו ובאו חבריו מבית ומהצבא, חבריהם של כל שאר בני המשפחה, ואנשים נוספים שרותם נגע לליבם. המפגשים הללו מביאים לידי ביטוי את ערכיו הבולטים והקסומים של רותם: אהבת האדם, משפחתיות, רעות, שמחה, לחגוג את החיים, לאהוב. עם הזמן נוכחו כולם, שהמפגש השבועי היווה מרחב מאפשר ומצמיח עבור כולם: הלוחמים שהגיעו, ושיתפו חוויות מורכבות מהמלחמה; פצועים ובני משפחותיהם; הורים מודאגים ללוחמים, חברים מבית, מהצופים, מהקהילה, ומכל מיני מקומות בארץ קרובים ורחוקים. ובעיקר קהילת הלב הזאת, נובעת מאכפתיות וערבות הדדית, רעות ואחווה. מתחילת השנה השנייה, תדירות המפגשים השתנתה לפעם בחודש, בין היתר, כדי לאפשר לדברים נוספים לצמוח.

כמה מן ההנצחות לזכר רותם:

הוקם פאב חברתי קהילתי – "הכיסא של רותם".

הודפס כיסא בתלת מימד: "הכיסא של רותם", בהתנדבות ע"י חברת סטרטסיס.

התקיים אימון גיבורים של קרוספיט, המוקדש לחיילים גיבורים שנהרגו בקרבות הירואיים.

התקיים טורניר כדורסל לזכרו ביישובי גדרות, באולם בו התאמן רותם בילדותו. מתקיימים טיולים לזכרו של רותם בנתיבי שביל ישראל בסתיו ובאביב.

כנס יוגה ופילאטיס הוקדש לזכרו, וכל ההכנסות הועברו ליתומים מהמלחמה.

נקבעו כמה קורסי מח"ר (מפקדי חוליות רפואיות) לאורו של רותם.

'קרלסברג' ומבשלת 'רונן' הקדישו לרותם קו ייצור של בירות. 'טפרברג' הקדישו קו ייצור של יין.

חולקו פרסים לזכר רותם לזוכים באולימפיאדת המדע, שהתקיימה באוניברסיטת בר אילן.

הוקם מצפור על שם רותם ביישובי גדרות, ובוסתן על שמו במתקן התפלה שורק.

הוריו וחבריו מקיימים הרצאות לזכר רותם בצבא ובמסגרות אזרחיות.

הוקם גדוד בצופים, בשבט אריות גדרות, שנקרא על שם רותם, והתקיימו טקסי אור לזכרו.

להנצחת זכרו של רותם, יזמו תושבי העיר בת ים פרויקט איסוף כסף למען לוחמי סיירת הצנחנים, שבה שירת.

הוקם ביתן במרתון תל אביב לזכרו של רותם כולל השתתפות בריצה של 5 ק"מ.

במועצה האזורית גדרות יזמה אלונה דניאל חלוקה של זרעי רותם המדבר ל-1,600 משפחות. "בכל בית במועצה הקטנה שלנו יפרח בחורף הקרוב רותם המדבר", כתבה, "ובכל פעם שנביט בשיח הפרחוני הזה, ניזכר באורו של רותם, בגבורה שלו, בכל הטוב שמשפחתו המדהימה עיצבה בו, בחיים שהוא הציל תחת אש כשפיקד על הכוחות הרפואיים, ובהקרבה ההירואית שלו".

מספר רב של חברים לצוות, חברי ילדות ובני משפחה הטביע את רותם (ציור של הצמח), ככתובת קעקע על גופם.

נערכה פעילות נוער משותפת של מושב ניר גלים ושבט "חיים" של בני עקיבא בשילוב עם שבט צופים אריות מכפר אביב לכבוד חג הפורים, ברוח של שמחה אחדות וקירוב לבבות חילוניים ודתיים.

כן התקיימה חלוקת משלוח מנות בבית חולים שניידר לזכר רותם על ידי המשפחה ומשתתפים נוספים, להפצת אורו של רותם והשמחה שאפיינה אותו.

הוקדשה לרותם נקודת תצפית בבית רונות רוחמה.

לזכרו של רותם מוקם אתר הכולל עשרה שולחנות פיקניק, בגבעה שמעל לשבט הצופים אריות גדרות שבעשרת.