סהר סעודין ז"ל

כמה ימים לפני פרוץ המלחמה עברה סהר תאונת דרכים בצבא והייתה ב"גימלים" בבית. מכיוון שהיא לא רצתה שחברתה בבסיס תסגור שבת שנייה במקומה היא ויתרה על ה"גימלים" וחזרה לבסיס ביום חמישי בחמישה באוקטובר 2023.

בשבת בשבעה באוקטובר 2023 החלה מתקפת הפתע של חמאס לעבר אזור העוטף. סהר הייתה במשמרת הבוקר ולמעשה הייתה הקצינה הראשונה שניהלה את יירוט הרקטות והטילים שנורו לעבר ישראל מרצועת עזה באמצעות כיפת ברזל. הצוות שבראשותה התנהל במקצועיות וביעילות וסיכל בהצלחה את המתקפה.

סהר זיהתה ראשונה על המסך את מבול הרקטות שיוצא באותה שנייה מהרצועה לכל כיוון אפשרי. מאות שיגורים בתוך דקות במטחי פתיחה אדירים. ביד אחת היא תפעלה עם ע' את שיגורי הטילים המיירטים לעבר הרקטות הרבות וביד שנייה צרחה במערכת הכריזה של הסוללה 'מיידי אמת' כדי להקפיץ את כולם… התגובה המהירה של ע' וסהר עם יתר חיילי הסוללה שתפסו עמדות מנעה ככל הנראה מאות הרוגים נוספים מפגיעות ישירות… בחיל האוויר אומרים שתפקודה של סהר ושל פקודיה, בעיקר בשעה הראשונה, מנעו עשרות אתרי הרס עם מאות נפגעים… סהר התגלתה במלוא תושייתה במבחן האמיתי הראשון שלה כקצינה. היא שאלה כל חייל שקפץ לעמדות אם הוא בסדר וצריך מים, הרגיעה אותנו ותפעלה את האירוע כקצינה הבכירה בסוללה. גם עבורה אלה היו יירוטים ראשונים בחיים כלוחמת וכמפקדת… אבל בכך רק התחילה הצטיינותה של סהר בשעת התופת הראשונה: כקצינה הבכירה שהייתה בסוללה באותו בוקר עד להגעת יתר המפקדים היא הבינה שמאות היירוטים לא מספיקים והרע עוד לפנינו. ב-7:16 היא כתבה בקבוצת המפקדים של הגדוד: 'הכול בשליטה, תהיו רגועים, שומרים עליכם'… למרות דיווחים ראשוניים שהגיעו גם לסוללה על חדירות ראשונות של מחבלים לשטחנו, היא ידעה שהטילים המיירטים עלולים להיגמר… היא התנדבה לקחת על עצמה את המשימה, לחמש את המשגרים שסמוכים יותר לקו הגבול בעוד טילים מיירטים. סמל בנימין גבריאל וסמל נתיב קוצרו לא היססו ללכת בעקבות המפקדת שלהם ודהרו על רכב הדי מקס מהסוללה לעבר אתרי המשגרים עם קסדות על ראשיהם ושכפ""צים קלים על גופם…"

במהלך נסיעתם של סהר, גבריאל ונתיב, כתבה סהר למשפחתה: "משפחה שלי, הכל בסדר, אני מטפלת בכל, שומרת עליכם, נדבר כשאוכל." זאת הייתה הודעתה האחרונה למשפחתה האוהבת.

במהלך הנסיעה נתקל הצוות בחוליית מחבלים באזור צומת רעים בכניסה לכביש 232. החוליה ירתה על רכבם והשלושה נהרגו.

בנופלם סהר, נתיב ובנימין הפגינו דבקות במשימה וחתירה לניצחון, הם נפלו גיבורים.