ניר בנימין

ניר נולד בטבריה, בן למיכל ועופר ואח גדול לאביה.

בגיל 13 עבר עם משפחתו להדסה נעורים. ניר היה ילד סקרן, חברותי, שטותינק, צנוע ואהוב. לאחר התיכון, יצא לשנת קד"צ במכינת עמיחי- מכינה למעורבות חברתית ציונית בישראל. המכינה הייתה שנה משמעותית עבורו, בה העמיק את אהבתו לארצנו ופיתח סל ערכים שהוביל אותו לאחדות, מצוינות וציונות בכל דבר בחייו.

את שירותו הצבאי סיים כסמ״פ בגדוד 932 בנח״ל.

בשיעורים שהעביר לפקודיו תמיד סיים באמירה ״תיהיו חברים!״, ניר תמיד חינך והוביל לאחדות, אנושיות ואהבת הארץ.
תמיד דאג לכלל חייליו בצורה הטובה ביותר, ולא הסכים לעולם להשאיר אף אחד מאחור.

יחיד במינו, איש של ארץ ישראל, תמיד עשה הכל למען אחדות, אחווה והגנת המולדת. אדם מיוחד שהיה למודל לחיקוי לכל סובביו. תמיד ראה את טובת האחר לפניו ומעולם לא הסכים לקבל קרדיט על מעשיו. מבחינתו כל תרומתו להגנת המדינה היא מובנת מאליו, כמו שאמר ״אני של ישראל!״.

בפעם האחרונה שיצא מהמילואים אמר לנעמי בת זוגו ״המלחמה הזו היא השיא של החיים שלי״, הגנה ושמירה על המולדת הייתה משימת חייו, תחושת השליחות והגאווה להגן על המדינה שכה אהב חיזקה אותו.

מבחינתו, השירות, המילואים הכל היה ברור מאליו, אינו עשה שום דבר מיוחד אלא מה שהיה לו מובן מאליו שיעשה ומה שצריך!