מיכאל רוזל

בנם של יוליה ובוריס, נולד ביום כ"ב באייר תשס"ה (31.05.2005) אח צעיר למארק.

גדל והתחנך במוסקבה, רוסיה. המשפחה הייתה קרובה מאוד לקהילה היהודית בעיר, ומארק ומיכאל למדו בגני ילדים ובבתי ספר יהודיים.

בגיל שלוש החל מיכאל להתאמן בהתעמלות קרקע ומכשירים, והצטיין כאחד הספורטאים המובילים בגילו. הוא התמיד באימונים קשים והתחרה בתחרויות מקצועיות. עם השנים עבר לג'ודו תחרותי.

האהבה הגדולה והמשמעותית של מיכאל הייתה המוזיקה. הוא ניגן בפסנתר בהתלהבות ובכישרון, והיה חבר בלהקת רוק, שם שימש כקלידן. המוזיקה הייתה עבורו מקור לשמחה, השראה וחיבור חברתי.

בשנת 2017 עלתה המשפחה לישראל והתמקמה בראשון לציון. מיכאל ומארק השתלבו בגימנסיה גן נחום, רכשו חברים טובים והצליחו בלימודיהם. מיכאל למד במגמה מדעית, בחר להתמקד בכימיה ובביולוגיה, והמשיך לשלב את לימודיו עם אהבתו למוזיקה.

אחד התחביבים האהובים עליו היה לטייל. מיכאל הספיק לבקר במקומות רבים בעולם, ובין היתר נהנה מטיול לגרמניה עם חברו הקרוב, מתנה מהוריו לרגל יום הולדתו השמונה עשרה, לאחר סיום התיכון ולפני הגיוס.

עם סיום לימודיו חלם על שירות קרבי ומשמעותי. למרות שנקבע לו בתחילה פרופיל רפואי נמוך, בעזרת עקשנות ותמיכת משפחתו הצליח להעלות את הפרופיל ולהתגייס כלוחם בחטיבת הנח"ל, גדוד 931, באוגוסט 2023. במהלך הטירונות שבר את כף רגלו, אך לא ויתר, לאחר השיקום שב לגדוד, ובהמשך סיים בהצלחה קורס חובשים קרביים. הוא התגאה מאוד בתפקידו כחובש קרבי וכחלק מצוות הפינוי הגדודי – צוות האחראי להעניק עזרה רפואית ראשונית בשדה הקרב, תפקיד הדורש אומץ רב ומסירות אין קץ.

לאחר פרוץ המלחמה ב- 7 באוקטובר, השתתף מיכאל בלחימה ברצועת עזה, במסגרת מאמצי צה"ל לחיסול ארגון הטרור ולהשבת החטופים לביתם. ביום נפילתו הוצב באזור כרם שלום, ונפל מפגיעת מטח טילים כבד שנורה לעבר כוחות צה"ל. יחד עמו נפלו גם חבריו לנשק: סמ"ר ראובן אסולין, סמ"ר עידו טסטה וסמ"ר טל שביט.

רב טוראי מיכאל רוזל נפל בקרב ביום כ"ז בניסן תשפ"ד (5.5.2024). בן שמונה עשרה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים ואח.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.

אוהביו כתבו: "מיכאל היה דמות מופת של התמסרות, צניעות ואהבת הארץ. זכרו מונצח בחדר מוזיקה ייחודי שהוקם לזכרו בגימנסיה גן נחום, שבה למד. חדר המוזיקה עוצב בצבע כתום – בחירה שאינה מקרית: הכתום, צבע השמש, השמחה והחיים, היה אהוב במיוחד על מיכאל ומשקף את רוחו החמה, החיונית והאופטימית. ייזכר תמיד כבחור צנוע, מוכשר, מלא שמחת חיים ואהבת אדם, אשר הקרין אור וחום על כל הסובבים אותו, והותיר חותם עמוק בלב כל מי שזכה להכירו".