מארק קונונוביץ

מארק קונונוביץ

מארק היקר שלנו תמיד האיר פנים לכל אדם, תמיד היה אופטימי ורגיש כלפי כל אדם ואדם. קיבל כל אחד כפי שהוא באהבה גדולה. תמיד אמר שצריך לחבק ולתמוך ודווקא למי שיותר קשה להסתגל ולהתחבר אנחנו צריכים לדאוג יותר מכולם לקרב בין אנשים לחבר בין אנשים שאף אחד לא יישאר מאחור/בצד/ עם הרגשה שלא משתייך לכלל. אף אחד לא נשאר מאחור כלל ברזל של יקירנו מארק. דואגים לכולם. אוהבים את כולם. מקבלים את כולם. עזר גם למי שלא היה צריך עזרה תמיד חיפש לתת ולהעניק בלב שלם ושמחה גדולה. לב שהכיל את כל העולם ומעבר. משפט שליווה את מארק "אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם" זה המשפט אני מאמין של מארק שליווה אותו כל חייו.. תמיד נתן בלב שלם מבלי לצפות לקרדיט או תמורה על מעשה טוב שעשה ותמיד העריך וכיבד את האנשים שעזרו לו ותמכו בו בכל דרך שצעד בה. גאים בו. זוכרים אותו. אוהבים ומתגעגעים

מעשה מאפיין שלו

התנדבות בהצלה
התנדבות בכנפיים של קרמבו
התנדבות במד"א
התנדבות במסגרת של הוראה לקשישים / עולים חדשים וכיו"ב
התנדבות בשלווה

דאגה לחלש בחברה
הכנסת אורחים
השקעה בכיבוד הורים
כבוד להורים / סבים וסבתות וכיו"ב
לשמח אנשים שזקוקים

רוצה להנציח את מארק קונונוביץ?
מלאו פרטים כאן!

מכירים את החייל?

אנו בארגון ״למלא את החלל״ רוצים לעדכן עוד פרטים של גיבורי חרבות ברזל.
אנא שלחו לכאן כל פרט שיכול לסייע לעדכון האתר.

סיפור חיים

מארק קונונוביץ
רב סמל מתקדם (רס"מ) במילואים.

מארק נולד ב 06.10.1988 לאבא אלכסנדר ואמא אלבטינה ב 🇷🇺 רוסיה באיזור Ekaterinburg.
בתאריך 26.05.1999 עלה לישראל עם אביו וסבא וסבתא מצד אביו.
בשנה הראשונה בישראל גרו בפתח תקווה ולאחר מכן עברו לכרמיאל, בה מארק גדל לאורך השנים עד שהתגייס לצבא.
בכרמיאל, למד והתחנך בבית הספר רעות וכרמים.
בשנת 2007 התגייס לצבא בכבוד לחטיבת גבעתי גדוד ״צבר״, ושירת 3 שנים. תמיד היה הראשון להתייצב, השתתף בכל המילואים ומלחמות במדינה, כולל 2014 בצוק איתן שאיבד חבר לצוות יאיר אשכנזי ז"ל בזמן לחימה, ובמלחמה הנוכחית 2023-24 מלחמת 'חרבות ברזל' בה נהרג.
במהלך השנים עבר קורס צלפים ומפקדים, קורס אחיד, ועוד קורסים על ידי משרד הביטחון.

לאחר השירות הסדיר, מארק עזב את כרמיאל ועבר לגור באילת, עיר השמש הנצחית שכל כך אהב.
במהלך השנים מארק עבד בנמל אילת, ברשות שדות התעופה ובמעבר גבול "טאבה".
בשנת 2011 מארק הכיר את בת זוגתו אוראל, ולימים אם ילדיו. זוגיות מאושרת של 13 שנים. לשניים נולדו 4 ילדים:

מיכאל בן 13 נולד ב2012
תאיר בת 10 נולדה ב2015
יהונתן בן 3 וחצי , נולד ב2022
ונויה בת שנה וחצי שנולדה ב27.09.23 כ10 ימים לפני תחילת המלחמה ב7.10.23 .

הילדים היו מפעל חייו של מארק והתגשמות חלום. המשפחה תמיד במקום הראשון ובראש מעייניו. להיות אבא הייתה המשימה החשובה ביותר עבורו.

תמיד רצה להיות טוב יותר בכל עניין בחייו, להשתפר וללמוד. תמיד דאג להיות האבא הכי טוב, החבר הכי טוב והדוגמא הכי טובה עבור ילדיו.

חלום חייו היה לזכות לגדול יחד עם הילדים, לגדל אותם מתוך אהבה ושמחה גדולה ולהזדקן יחד בנחת עם מלא נכדים… כן… מארק תכנן עתיד מלא בטוב…
אבא ושותף לחיים, למופת שהיווה דוגמא שמילים לא יצליחו לתאר.

בשנת 2019 עזבו את העיר אילת לטובת מגורים במרכז הארץ, בהרצליה. עיר מדהימה עם קהילת אנשים מאוד חברותיים ואוהבים.
מארק עבד בתל אביב במשרד המשפטים. השקיע בעבודה והתפתח מאוד. אהב את עבודתו, היה מאוד אחראי ומקצועי.
כתחביב, מארק למד בוינגייט את המקצוע מאמן כושר אישי.
ספורט ואורח חיים בריא היה חלק בלתי נפרד ממנו, דרך חיים שמאוד אהב והאמין בה לשלב ספורט כחלק מהשיגרה באופן קבוע.

ב-7.10.23 מארק מיהר לצאת מהבית עוד לפני שקיבלו צו 8, גיוס למלחמה. וזאת למרות שאשתו אוראל הייתה רק שבוע לאחר לידה ועם 4 ילדים לבד בבית לדאוג להם.

תקופה של 4 חודשי מילואים ביישובי העוטף כולל משימות בשטח עזה. תקופה בה המשפחה זכתה לראות את מארק מעט מאוד וכל רגע שקיבל שיחרור לבית היה מאוד משמח, מרגש ומשמעותי.

 

ה'אני מאמין' שלו לאורך כל חייו היה משפט עם משמעות גדולה. משפט שקל להבין וקשה ליישם והוא לימד את כל מי שהכיר אותו ליישם בפועל.

"אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם".

מארק עם לב ענק שיכול להכיל את כל העולם, כל כולו איש של נתינה, ונתינה בלב שלם בלי לצפות לתמורה או קרדיט על מעשה טוב שעשה. תמיד היה הראשון להתנדב ולעזור לכולם. גם למי שלא ביקש עזרה – הוא עזר.
ואנשים שליוו אותו ותמכו בו לאורך חייו הוא תמיד לקח אותם איתו בליבו לכל מקום והעריך, וזכר תמיד מי שנתן לו ותמך בו.

סיפור הגבורה

בתאריך 22.01.2024 מארק נהרג בקרב במלחמת חרבות ברזל בגבורה למען מדינת ישראל שכה אהב. נהרג יחד עם עוד 20 מחבריו לצוות באסון קריסת המבנים באל מועאזי בשטח עזה.

בן 35 בנופלו. הותיר אחריו הורים, אח קטן בן – 8 דניאל, ואחות גדולה איבגניה שמתגוררת עם בעלה וילדיהם ברוסיה.
אישה ו4 ילדים,
משפחה כואבת,
חברים כואבים ומדינה שהפסידה עוד אוצר שהוא עולם ומלואו.

הרחבות

תמונות. סרטונים. קישורים

חללים נוספים

הצג עוד
Translate »