ליאם חזי

בן הזקונים של איילת ורגב. נולד ביום י' בחשון תשס"ה (25.10.2004) וגדל בראש העין. אח לטום ומיקה.

ליאם התחנך בבית ספר "אפק", המשיך בחטיבת "היובל" ולמד בתיכון "בגין".

כבר מילדות בלט באישיותו היוצאת דופן – ילד חכם, חזק, מלא כריזמה ותמיד אהוב על כולם.

ליאם היה בן זקונים להוריו, ילד טהור שהקרין אור, שמחת חיים ואהבת אמת למשפחתו ולחבריו. היה לו קשר מיוחד ואוהב עם אחיותיו, טום ומיקה. למרות שהיה האח הצעיר תמיד הרגיש כמי שמגן עליהן, דואג להן ונותן תחושה שהוא האח הגדול. אהבתו אליהן הייתה אהבה טהורה, לא תלויה בדבר והיא ניכרה בכל מעשה – תמיד היה שם להקשיב, לתמוך ולסייע בכל רגע.

הוא נגע בלב של כל מי שפגש בו ומבלי להתאמץ הצטיין בכל דבר שעשה. גדל על ערכי אהבת הארץ, עזרה לאחר, כבוד לנשים ולזולת – ערכים שיישם יום יום, במהלך חייו ובשירותו הצבאי.

ביום 22.3.2023 התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כפיר.

במהלך שירותו, היה מצוין בכל תמיד ראשון, תמיד מוביל, בוגר קורס מ"כים, קורס רחפנים ועוד קורסים נוספים שצלח בקלות ובצניעות.

החבר'ה שלו, המפקדים והחיילים תיארו אותו תמיד כמי שבשקט ובצניעות הוביל את הצוות, את כל המשימות תוך שהוא שם תמיד את טובת הכלל לפני טובתו האישית.

תמיד נהג לומר בגאווה "טוב למות בעד ארצנו", משפט שחי על פיו.

באומץ ליבו ובמסירותו הציל בגופו שישה מחבריו לצוות בעת פעולה מבצעית במסגרת מבצע "חומת ברזל" בג'נין.

סמל ראשון ליאם חזי נפל בקרב ביום א' בשבט תשפ"ה (30.1.2025). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בראש העין. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.

בני משפחתו מספרים: "שהיה תמיד עם חיוך, תמיד מוכן להקשיב, לתמוך ולהיות שם כשצריך והם יודעים שהחיים לא יהיו כפי שהיו בלעדיו. נגע בכל לב והותיר אחריו את השם והערכים שהיו לו: אומץ, כבוד ותעוזה".

ליאם הותיר אחריו אמא, אבא ושתי אחיות-טום ומיקה שבורי לב אך הלבבות שלהם מלאים באהבה עצומה אליו. הוא לנצח יהיה בליבם בכל מחשבה ובכל צעד.

משפחתו כתבה: "לנצח נזכור, נאהב וננציח אותך ותמיד תהיה איתנו בכל מקום, ליאם שלנו – גיבור ישראל".