יצהר הופמן
- בן 36 בנפלו
- תאריך לידה: כ"ד סיון תשמ"ז
- 21/06/1987
- מקום מגורים: אשחר
- תאריך נפילה: כ"א שבט תשפ"ד
- 31/01/2024
- תפקיד: רס"ן במיל'. מפקד פלגת הפשיטה של יחידת שלדג
- בשלדג
- למד ב: נווה שמואל, מכינת עלי, אוניברסיטת אריאל
- מקום עבודה: מהנדס - אלקטרה - הספריה הלאומית. מסד-עוז בי"ח פוריה
- תנועת נוער: בני עקיבא - שבט יובל

יצהר התנדב בעמותת "שמחה לילד" במשך שנים. בהתחלה בתור חונך. אח"כ המשיך להתנדב בשבתות ובאירועים מיוחדים. גם במהלך השירות הצבאי האינטנסיבי והקשה יצהר המשיך להיות בקשר עם העמותה והתנדב שם מידי פעם. לאחר השחרור מהצבא יצהר ארגן קרוז לקפריסין לילדי העמותה. להוציא קרוז לילדי שמחה לילד זו משימה מורכבת מאוד. יצהר דאג לכל הפרטים הקטנים והגדולים כדי שכולם יוכלו לצאת וליהנות מהשייט.
מעשה מאפיין שלו
התנדבות עם אנשי צרכים מיוחדים
רוצה להנציח את יצהר הופמן?
מלאו פרטים כאן!
מכירים את החייל?
אנו בארגון ״למלא את החלל״ רוצים לעדכן עוד פרטים של גיבורי חרבות ברזל.
אנא שלחו לכאן כל פרט שיכול לסייע לעדכון האתר.
סיפור חיים
רס"ן (במיל') יצהר כלפא הופמן
(כ"ד בסיוון התשמ"ז–כ"א בשבט תשפ"ד, 21.6.1987–31.1.2024)
יצהר נולד וגדל ביישוב עפרה שבבנימין, בן ליונה וללאה, האח הקטן מבין שבעה אחים ואחיות. נשוי לזוהר ואבא לבארי ולהראל.
יצהר התגייס בשנת 2006 ליחידת שלדג. הוא שירת בה כלוחם וכמפקד צוות במשך 7 שנים. מייד לאחר שחרורו מונה יצהר לתפקיד מפקד צוות פשיטה במילואים ומפקד הפלגה. הפַּלגה הגיעה להישגים משמעותיים ומרשימים לאורך כל השנים, וביתר שאת במלחמת "חרבות הברזל".
יצהר נישא לזוהר בקיץ 2014 במהלך מבצע "צוק איתן", ובמשך מספר שנים הם גרו בירושלים. יצהר למד הנדסת בניין והיה שותף כמהנדס ביצוע לבניית הספרייה הלאומית בירושלים. בשנת 2022 עברו זוהר, יצהר וילדיהם להתגורר ביישוב אשחר שבמשגב, מתוך רצון להיות חלק מקהילה מעורבת עם מגוון אנושי ותרבותי.
יצהר היה אבא אוהב לילדיו, בעל מסור, בן שתמיד דאג להוריו, אח קטן-גדול שאהב ליזום מפגשי אחים, דוד מגניב ונערץ לאחיינים ולאחייניות והחבר הטוב ביותר לאנשים רבים מאוד.
יצהר אהב את החיים, הוא ידע לנצל כל רגע לבילוי עם המשפחה, עם החברים, בטיולים, בהופעות, בחופשות סקי ובמסיבות.
יצהר היה מפקד מוערך על ידי פקודיו ומפקדיו. בכל מקום שהגיע אליו היה אהוב ונערץ. הוא היה מנהיג ציוני, ערכי ונחוש בעל תושייה יוצאת דופן. ערכים של אחדות, נתינה, מקצועיות וחתירה למגע היו נר לרגליו בכל אשר עשה.
ב-7.10.23, בוקר שמחת תורה, בשבת הארורה של מתקפת הטרור של חמאס על מדינת ישראל, מתקפה שהובילה לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל", יצהר אסף לוחמים סדירים מהיחידה והוביל אותם במשך שעות ארוכות של לחימה בקיבוץ בארי ובכיסופים. הוא חילץ אזרחים רבים וחיילים פצועים מתוך הקיבוץ תחת אש מתוך שליחות לאומית, לחימה באומץ לב, קור רוח, תושייה וחתירה למגע. שלושה שבועות לאחר השבת השחורה הגיעו יצהר והלוחמים לתושבי בארי וביקשו סליחה על שלא הצליחו לעשות יותר ולהציל עוד אנשים.
יצהר הוביל את פקודיו להמשך הלחימה ברצועת עזה, היה ממובילי המבצע להשתלטות על ביה"ח שיפא ומבצעים רבים נוספים. במסגרת אחד המבצעים הוא נפצע מירי והמשיך להילחם עד לסיום חילוץ כוח לוחמים מיחידה אחרת. לאחר מספר ימים הוא בחר לחזור לשדה הקרב ולהמשיך להוביל את הפלגה.
במלחמה יצהר החליט לחזור לתפקיד קבע. יצהר היה אמור להתמנות לסגן מפקד יחידת שלדג.
יצהר נבחר למצטיין בסיס עוד טרם נפילתו, אך לא זכה להיות בטקס המצטיינים.
יצהר נהרג מירי של מחבל-צלף במהלך משימה לאיתור מנהרות אסטרטגיות של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה.
בן 36 בנופלו, הותיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים אח ו-5 ואחיות. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.
על פועלו של יצהר ידובר עוד רבות…
סיפור הגבורה
יצהר נהרג ב 31.1.24. כ"א שבט תשפ"ד, במבצע לאיתור חוות השרתים של חמאס בעזה, מירי של צלף.