יובל גבאי ז"ל

יובל, בנם הבכור של שבתאי ומילכה, נולד בשנת 1988 בקיבוץ רעים. לאחר שנה וחצי הצטרף למשפחה האח אלון ולאחר כשלוש שנים נוספות הצטרפה למשפחה האחות יעל.

בקיבוץ היה חלק מכיתת "דובדבן" יחד עם יתר בני מחזורו מהקיבוץ. למד בבית ספר יסודי ניצני אשכול ובתיכון נופי הבשור.

חבריו לקיבוץ וללימודים מספרים שכנער יובל התבלט באהבתו לספורט וכדורסל בפרט, בחריצותו הרבה וכן באהבתו הרבה לבעלי חיים. כמו כן, כלל חבריו מספרים על השילוב יוצא הדופן בין הרצינות שאפיינה אותו, ואיתה ניגש לכל נושא ומשימה שהיו תחת אחריותו, לבין חוש ההומור יוצא הדופן, רוח השטות, הקלילות ושמחת החיים שהיו חלק בלתי נפרד מאישיתו והקרינו על כל הסובבים אותו.

בסיום התיכון ולאור אהבתו הרבה לכלבים, יובל החליט לנסות ולהתקבל ליחידת עוקץ הנמצאת תחת חטיבת כפיר. לאחר שלא עלה בידיו להתקבל ליחידה, הגיע יובל לגדוד חרוב בחטיבת כפיר. במהלך השירות, השתתף בקורס מ"כים ובסיומו קיבל פיקוד על כיתה בסיירת חרוב ולאחר מכן שימש כסמל מחלקה.
בזמן שירותו בגדוד וגם מאוחר יותר בשירות המילואים, פגש יובל אנשים מגוונים, מכל הקצוות והמגזרים הקיימים בחברה הישראלית. על אף ההבדלים ותפיסות העולם השונות, כולם כאחד מספרים על החיבור העמוק והקשר הטוב שהיה ליובל איתם, על מסירותו יוצאת הדופן לצבא, רוח ההתנדבות והצניעות שאפיינה אותו. כמו כן, חייליו במהלך השירות סיפרו כי הקשיחות והמרחק הפיקודי היו רחוקים מלהיות טבעיים בעבורו – לא אחת יובל היה מתקשה שלא להגניב חיוך במהלך או לאחר שיח פיקודי. על אף זאת, יובל הקפיד, ללא ויתורים, על מקצועיותם של חייליו ועמידה מלאה במשימות שהוגדרו להם.

במהלך תקופה זו, יובל החל להתנדב, בכל יום שישי ובאופן קבוע (אפילו כשיצא לחופשה קצרה בסופ"ש בזמן שירות מילואים), בעמותת רחובות אוהבת חיות. במסגרת ההתנדבות, יובל סייע במשימות שוטפות של העמותה וכמובן סייע בטיפול בכלבים שהגיעו לעמותה. חבריו מספרים כי בהתאם לדרכו של יובל, בזמן שהתנדב בעמותה, היה כל כולו מרוכז בהתנדבות עם הכלבים ובמשימות העמותה והקפיד להימנע מלענות לשיחות טלפון בזמן זה.