טל דרור

בנם הבכור של אורית ורמי. נולד ביום י"ב בסיוון תשס"ה (19.6.2005) בירושלים. אח גדול למאיה ולרואי.

טל גדל והתחנך בירושלים, למד בבית הספר היסודי "מנשה אלישר" ובתיכון "בויאר", וסיים את לימודיו בהצטיינות.

ילד חכם וחריף מאוד, שחקן שחמט מבריק שכבר בגיל חמש קיבל את המדליה הראשונה שלו במשחק. מגיל צעיר התעניין בתחומים רבים, החל בהיסטוריה, אסטרונומיה וכלכלה וכלה בפוליטיקה, אקטואליה, בורסה ושוק ההון. היה לו ידע שאדם רוכש בחיים שלמים, יכולת לשוחח על כל נושא ולמצוא מכנה משותף עם כל מי שפגש.

התחומים האהובים עליו ביותר היו מתמטיקה ופיזיקה, בהם העמיק גם מעבר לשעות הלימודים ואף נרשם לקורסים אוניברסיטאיים. בנוסף, אהב מאוד ספורט, שיחק כדורסל, התאמן בחדר כושר ולמד ג'יו ג'יטסו ברזילאי (אמנות לחימה שפותחה בברזיל).

הוא נהנה מאוד לאתגר את עצמו ודגל במשפט: "תשאף לירח, גם אם לא תצליח – תנחת בין כוכבים". השאיפה למצוינות הניעה אותו לנצל ולמצות כל יום בחייו ולדבריו, בכל לילה כשהלך לישון, ידע שעשה או למד משהו חדש, שיקדם אותו ליום הבא.

מצוינותו וחוכמתו יוצאת הדופן לא באו על חשבון הפן החברתי והרגשי. תמיד היה אהוב ומוקף בחברים, נתן מאה אחוז מעצמו לכולם, וגילה רגישות חברתית מאוד גבוהה. מגיל צעיר ידע לזהות את החלש, את זה שבדיוק זקוק לעזרה או למילה טובה, והצליח לתת את המענה המדויק לכל אחד. כבר בבית הספר היסודי, הציל שלושה ילדים מחרם. הוא התחבר אליהם, רומם את רוחם והשפיע על שאר הילדים להפסיק להחרים אותם.

בקשרים הבין אישיים שיצר, ידע תמיד לפרגן לאחרים ולהעצים אותם. כך, למשל, כמתאמן ותיק בחדר הכושר, לקח תחת חסותו נער צעיר יותר שהגיע להתאמן. לצד ההסברים שנתן לו על העבודה עם המכשירים, הקפיד טל לומר לו כמה הוא מאמין בו, דבר שעבור אותו נער היה עולם ומלואו.

האכפתיות שלו לאחרים, גם אם היו זרים גמורים, התבטאה בדברים הקטנים ביותר בחיי היומיום, כמו להרים פסולת ברחוב, לפנות מקום ישיבה עבור קשיש באוטובוס או לעזור לזקנה עם הקניות. באחד הימים, פגש קבצן שביקש ממנו כסף, וליבו יצא אליו לא רק בשל עוניו אלא בעיקר בשל בדידותו. טל אמר לו שיקנה לו ארוחה בתנאי שישבו יחד לאכול. הקבצן הסכים, ובסוף הארוחה אמר שלא דיבר עם אף אחד כבר חודשים, ושהיה זקוק לשיחה יותר מאשר לאוכל.

טל היה יפה תואר וכריזמטי והיווה מודל להערצה עבור רבים. בכל מקום אליו הגיע, הצליח למגנט אליו את כל הנוכחים ונכנס ללב של כל מי שהכיר, גם אם ההיכרות הייתה קצרה.

משפחתו הייתה כל עולמו, ומאז שהיה ילד נהג לומר להם: "אני אוהב אתכם עד החלל בחזקת אינסוף". את תפקיד האח הבכור לקח מאוד ברצינות, היה אח חם, מחבק ועוטף, מקשיב, מכיל, מייעץ ומגונן, ואהב לצחוק עם אחיו, להצחיק אותם ולהשתובב איתם.

אחרי התיכון הצטרף לשלוחה בבית רימון של המכינה הקדם-צבאית "קול עמי" מטעם "הסוכנות היהודית", וגם שם הצטיין.

במכינה הכיר את מולי, עולה חדשה מארה"ב, שהייתה לבת זוגו. השניים אהבו זה את זו אהבה עזה וחלמו להתחתן.

חלום גדול נוסף שלו היה לעבוד כמדען טילים בנאס"א או כמהנדס פיתוח בתעשיות הביטחוניות. לכל מי שהכיר אותו לא היה ספק שיצליח להגשים זאת.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

טל היה בעיצומם של לימודיו במכינה עם פרוץ המלחמה.

ב-1.5.2024 התגייס לצה"ל וסיים את הטירונות כחניך מצטיין. באותה התקופה, כתב שהתגייס למען הרעיון של מדינת ישראל ושהרעיון הזה הוא מטרה נעלה שגדולה יותר מהפרט, גדולה יותר ממנו. עוד כתב שהוא מוכן לתת את כל כולו למען המטרה, כפי שעשו אלו לפניו, כדי שמותם לא יהיה לשווא.

אחרי הטירונות יצא לקורס טכנולוגי, סיים אותו כ"מצטיין מופת" והתקבל לתפקיד שאליו שאף, במדור לומ"ר (לוחמה מבוססת רשת) וסייבר. הוא היה אמור להיכנס לתפקיד מיד אחרי חגי תשרי תשפ"ה, ועד אז סופח לגדוד 13 של חטיבת "גולני", שם שימש כמש"ק תקשוב. מפקדיו בגדוד סיפרו שתוך זמן קצר השתלב במחלקה, עשה כל משימה בהצטיינות, תוך שיתוף פעולה עם חבריו לצוות, ומילא תפקיד משמעותי מאוד במחלקת התקשוב.

בכל סוף שבוע בו חזר הביתה, נהג להכין לוח זמנים לפי שעות כדי להספיק הכול – לראות את החברים ואת המשפחה, לבקר את הסבתות, להתאמן וכמובן לקרוא וללמוד כל יום משהו חדש.

בערב ראש השנה תשפ"ה, 3.10.2024, שהה טל בבסיס ברמת הגולן. בסביבות השעה 23:00 שוחח עם הוריו ולאחר מכן הלך לישון. לקראת השעה 3:00 בלילה פגע כטב"ם נפץ (כלי טיס בלתי מאויש) שנשלח מעיראק במבנה המגורים שבו ישן. טל נפצע אנושות ופונה לבית החולים "רמב"ם" בחיפה, שם נקבע מותו.

טוראי טל דרור נפל בעת מילוי תפקידו ביום א' בתשרי תשפ"ה (3.10.2024). בן תשע-עשרה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.

אימו, אורית, ספדה לו: "היית הילד הכי מוצלח, טוב לב, יפה תואר, חכם בצורה בלתי רגילה. היית מלא באור ובתבונה… טלטול, חיית חיים מלאים, נפרדת מהעולם הזה מוקף באהבה. במהלך חייך הקצרים נגעת באנשים רבים, השארת את חותמך על כל מי שפגש בך. לפני שעזבת אותנו השארת לנו כלים וערכים. תמיד נלך בדרכך… אוהבים אותך עד החלל בחזקת אינסוף".

בת זוגו, מולי, כתבה: "טל תמיד היה חבר של אנשים, לא משנה מי הם היו או מאיפה הם הגיעו. הוא היה תמיד מוצא את הדברים הטובים בכל אחד, גם כשלא היה קל לראות אותם. אני זוכרת פעם שהיינו בירושלים… מישהו ניגש אלינו וביקש עזרה, הוא לא ידע איך להגיע למקום מסוים. טל הסביר לו את הדרך, אבל האיש לא כל כך הבין, אז טל מיד הציע לו שנלווה אותו עד למקום שהוא צריך להגיע אליו.

"במהלך הדרך טל דיבר איתו… שאל אותו שאלות, הקשיב לו, שוחח איתו על החיים… שמע ממנו הרבה דברים שמאוד השפיעו עליו. האיש סיפר שהוא ביקש עזרה ממספר אנשים לפני שפגש אותנו, וכולם פשוט התעלמו ממנו… טל היה היחיד שהיה מוכן להושיט יד ולעזור לו… הוא לא רק עזר לו עם הדרך, אלא גם הצליח לראות את האדם שמאחורי הסיפור, את הכאב והחוכמה של אותו אדם ברחוב".

טל מונצח באתר הזיכרון לחללי חטיבת "גולני" ובאנדרטה לנופלי החטיבה, הממוקמת בצומת "גולני".

במכינה הקדם-צבאית "בית רימון" שבה למד, נערך מסע אלונקות לזכרו.

משחק הדרבי הירושלמי בכדורגל, בין קבוצות "הפועל ירושלים" ו"בית"ר ירושלים", הוקדש לזכרו ולזכר סמ"ר אור כץ, שנפל גם הוא במלחמה.

עמוד לזכרו, הכולל תמונות, סרטונים וסיפורים מתחנות חייו השונות, נפתח באתר remember.bio.

עמוד נוסף לזכרו נפתח באתר memoriz.plus.