אלישע יהונתן לובר ז"ל

נולד ביום כ"ג בטבת תשנ"ט (11.1.1999), בנם של תחיה וחגי דוד.
אח לשרית, ספי, אלעד, איתמר, רני, נעמה, מיכל ורעות.
נשוי לאביה ואב לנחמן ישראל ואמציה.
מספר מפקדו: "בעת קבלת הנשק, אני רואה את יהונתן אך משהו בנשק שלו היה נראה לי מוזר. התקרבתי וראיתי שהוא קשר את הגרטל כרצועה לנשק וכך הוא הלך – הקודש והחול היו אצלו דבר אחד"
ארץ ישראל והקב"ה.
שבוע הסמכת נגב זהו השבוע הכי קשה בהכשרה. לאחר שכל הנגביסטים זחלו 300 מטר עם הנגב
וקמו פצועים, שוטטי דם ועייפים, יהונתן קם וסיפר על החוויה הרגשית והרוחנית שחווה בזחילה הקשה
בטענה שהוא "זכה לזחול עם הנגב כאשר הוא מצד אחד צמוד לארץ ומצד שני הוא רואה שמיים",
בזה הוא ביטא את שתי האהבות הגדולות שלו – ארץ ישראל והקב"ה".

תחיה: אנחנו לא במקום של להנציח. עשו הרבה דברים. אפה שהיה גר. היה רכז נוער והתחיל לבנות מסלול מסביב לישוב שהגיע בסוף למעין, המועצה מועצת שומרון השיגו תורמים. זו ההנצחה כי משמעותית. דק עם פרגולה. היה הולך למקום אליו המון. להתבודד. הבן שלנו מנסה להקים קרן על שמו, אלעד, מתעסק בחקלאות, מתעסק בקדמה כמו השומר החדש. מנסה להשיג שטח ולטעת כרם על שמו. עוד בן שמנסה: איתמר להקים ישוב, הצעתי לעשות מערך שיעור, ולייצר טיול שיגיעו אליו תלמידי בית ספר. או לעזור לאלעד ואיתמר בהנצחה שהם מנסים להרים.