אופיר מלמן ז"ל

בנם של לינדה ואילן. נולד ביום כ"ח בתמוז תשס"ב (7.7.2002) בקיבוץ ניר יצחק בנגב המערבי. אח תאום לליאור ושניהם אחים צעירים לגל, שני וטליה.

אופיר גדל בקיבוץ ניר יצחק והתחנך במערכת החינוך הקיבוצית. ילד ונער שובה לב, בעל חיוך כובש. רגיש לזולת, נכון לעזור ולתמוך במי שנזקק לכך, אהוב על כולם ועטוף בחברים רבים. הקרין על הסובבים אותו שמחת חיים והומור שופע, והיה איש שיחה שתמיד ידע לומר את מילת העידוד הנכונה. "כל כולו היה לב אחד גדול", אמרו עליו מכריו.

היה פעלתן, חרוץ מאוד, וניצל כל רגע בחיים לעשייה, גם על חשבון שעות השינה. מוכן לכל אתגר והרפתקה, ללא פחד או חשש, מתוך תפיסת עולם אופטימית, אומץ לב וביטחון עצמי. סמך על הכריזמה והתחכום שלו, ותמיד האמין שיהיה בסדר. את תחושת הביטחון הזאת חלק גם עם הסובבים אותו, והשרה בהם רוגע ושלווה.

אהב להאזין למוזיקה, לטייל עם חברים ולבלות איתם במסיבות. ניחן בכושר ארגון וניהול, ובנעוריו החל לארגן מסיבות בקיבוץ, נהנה מיכולתו לשמח אנשים ולהשמיע להם את המוזיקה החביבה עליו.

שיחק כדורגל בקבוצת "הפועל בארי אשכול", במסגרת ליגת הנערים, והיה אוהד מושבע של קבוצת "הפועל תל אביב" בכדורגל. נסע בעקבות הקבוצה למשחקים ברחבי הארץ, והיה מאושר מכל ניצחון שלה על יריבותיה.

לפני גיוסו לצבא התנדב לשנת שירות ב"בית טף", פנימייה טיפולית לילדים ונוער בסיכון, הממוקמת בפרדס חנה. הדריך שם חניכים בעלי קשיים לימודיים, התנהגותיים ורגשיים, ויצר איתם קשר קרוב ואוהב. חניכיו העריכו אותו מאוד וקראו לו "המלך", בין היתר מכיוון ששימש להם דוגמה ומופת, מחנך וחבר. סיפרה אחת המדריכות בפנימייה, שעבדה לצידו של אופיר: "הילדים העריכו אותך כל כך. הייתי ניגשת לעזור לחניך עם שיעורי הבית, מנסה להושיב אותו בכל דרך שהיא, מנסה לשחד במתוקים, להבטיח חיזוקים, ואתה נכנסת עם ההליכה הזרוקה שלך, החולצה הגזורה, גמור מעייפות, והודעת לו באדישות אבל בחיוך, 'יאללה, עושים שיעורים, בוא', וכמו קסם הוא התיישב ותרגל 'פרזנט סימפל'. כזה אתה, מלמן. בחיוך לא מתאמץ ועיניים טובות הצלחת להאיר כל חדר שנכנסת אליו ולהיכנס עמוק ללב".

ביום 8.12.2021 התגייס לצה"ל. שירת בחטיבת הנח"ל, הכפופה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162). עבר בהצלחה את ה"גיבוש" ושירת בסיירת הנח"ל (גדוד 934) – גדוד הסיור המובחר של החטיבה, שתפקידו לשמש כוח מתמרן וכובש למשימות איכות כגדוד קומנדו חטיבתי. בתום מסלול הכשרה תובעני, הנמשך שישה-עשר חודשים, שובץ כלוחם בפלגת "עורב" של הסיירת. התמודד בהצלחה עם אתגרי השירות הצבאי, מילא במסירות את המשימות שהוטלו עליו, ואף עבר קורס חובשים. יצר קשרי חברות הדוקים עם חברי הצוות שבו שירת. חייהם היו שזורים זה בזה, וכל אחד מהלוחמים טען כי אופיר חברו הטוב ביותר, וחווה אותו כחבר אמת.

אחד מתחביביו של אופיר היה לספר אנשים. נהג לספר את חברי הצוות שלו ואת כל הסגל, לשביעות רצונם, וכך גם מצא את הדרך לליבם, והעמיק את הקשר איתם כאשר שוחחו בזמן התספורת.

בחופשותיו הקצרות מהצבא, בסופי שבוע, נפגש תמיד עם חבריו, יצא איתם לבילויים ולמסיבות, ואף פעם לא ויתר על צפייה במשחק כדורגל של הפועל תל אביב.

בזמן שירותו המשיך לעסוק בהפקת מסיבות בקיבוץ, ונעזר בכך באחיו ובחבריו. הפיק מסיבות גדולות ומושקעות, ותמיד ירד לפרטים הקטנים עד שהגיע לתוצאה הרצויה. באירועים אלה מילא לעיתים את תפקיד הדי-ג'יי.