אדיר פורטוגל ז"ל

אדיר, בנם של דינה ואברהם, אח של עדן עוז וספיר, נולד ביום ח' בשבט תש"ס (15.1.2000) במזכרת בתיה.

אדיר גדל והתחנך במזכרת בתיה. למד בבית הספר היסודי על שם הרצוג ובתיכון על שם רבין.

בהיותו סקרן אהב להתנסות בדברים חדשים, השתתף במגוון חוגים, העמיק בתחביבים וצפה בסדרות טלוויזיה של טבע והמצאות. כרודף הרפתקאות אהב לטייל, לחקור ולגלות מקומות חדשים. אדיר היה נער חברותי, בכל הזדמנות בילה עם חבריו, והם אהבו והעריכו אותו. הוא כיבד כל אחד והגן על החלש. את דניאל, בת הזוג שלו למשך שבע שנים, הכיר בבית הספר.

אדיר היה ספורטאי מצטיין ואהב מאוד כדורגל. עד גיל שש-עשרה הוא שיחק בליגות בקבוצות מקצועניות, כאשר חבריו לקבוצה כינו אותו "פורטו", כינוי שדבק בו גם בשירות הצבאי. גם לאחר שפרש ממשחק תחרותי המשיך לשחק עם חברים בשכונה, ובתקופת השירות הצבאי שיחק עימם בשבתות וארגן משחקים בבסיס. אדיר אהד את קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב, הלך וצפה במשחקים בקביעות בארץ ואף בחו"ל.

בנובמבר 2018 התגייס לצה"ל, ולאחר שעבר בהצלחה גיבוש, שובץ בסיירת חטיבת "גבעתי" בחיל הרגלים, כפי שרצה. השירות הצבאי היה חשוב מאוד עבורו. בכל שלב בלט לטובה ביחסו הרציני, במקצועיות, בביטחון שהקרין, בעשייה ללא פשרות, בכושר הגופני, בסטנדרטים הגבוהים שהציב ויותר מכול ברעות, בעזרה לזולת וברגישות לכל אחד. על כן כל מי ששירתו לצידו, פקודיו ומפקדיו סמכו עליו, על תפקודו ועל החלטותיו.

לאחר שנתיים בסיירת גבעתי יצא לקורס קצינים, אותו סיים ביולי 2021. בתום הקורס מונה למפקד מחלקה בפלוגה המסייעת בגדוד "שקד" בחטיבת "גבעתי". חייליו העריצו אותו, העריכו את אדיבותו, את האכפתיות, את ההתעניינות בהם ואת העזרה שהעניק והושפעו לטובה משיחות המוטיבציה שיזם, מהעידוד שלו וגם משיחות הביקורת שנועדו לשפר. "קראנו לך 'החתיך של הפלוגה' לא סתם – עם החיוך הכובש שלך שגרם לכולנו לחייך גם", תיאר אחד החיילים.

לקראת סיום סבב התפקידים התמיין למפקד צוות בקורס קצינים. אדיר לא שאף לקבל תפקיד זה, מפני שהעדיף להישאר בשטח ולהילחם, אך מפקדיו טענו שמשום כך דווקא הוא יועיל כמפקד בקורס, שהרי ביכולתו להחדיר בצוערים מוטיבציה לשירות משמעותי בפלוגה לוחמת. לאחר שהחל בתפקיד זה העביר לחייליו את המסר – "תדאגו לחיילים כמו אימא שלהם, תחנכו אותם כאילו הייתם אבא שלהם, תלמדו אותם כאילו היו האח הקטן שלכם ותקשיבו להם כמו לחבר שלכם".

בתום התפקיד בבה"ד 1, מונה לתפקיד סגן מפקד הפלוגה המבצעית בגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי. בשמונת החודשים בתפקיד הוצב עם יחידתו בגוש עציון, באזור שכם וג'נין. אחד מחייליו תיאר אותו כאבא שני שלו – "כל שבת איתך הייתה חוויה, היית מסתכל עליי ועל כולם בגובה העיניים ומקשיב ועוזר בכל מה שצריך".

כאדם מסור מאוד למשפחתו, לא החמיץ אדיר ארוחות ערב שבת כל עוד הדבר היה תלוי בו. הוריו ואחיו העריצו אותו והתגאו בו. עבור אחותו הצעירה שימש מודל לחיקוי, ואחיינו אהב אותו ושמח על קרבתו.

בחור יפה תואר עם חיוך כובש, נהג ברגישות, בטוב לב ובאכפתיות כלפי הזולת. "כל מי שהכיר אותו, התאהב בו מייד", כדברי הוריו. ידע להצחיק את סובביו, בלט בנתינה וניחן בצניעות, בתחכום, בנחישות, בכוח רצון ובדבקות במטרה ובערכים. בכל מסגרת חשוב היה לו להיות הטוב ביותר ביחס לאחרים וביחס ל"עצמו של אתמול", כפי שתיארו זאת הוריו. תמיד שאף להשתפר, לשנות, להוביל ולהצטיין. כדברי אימו, "לא הסתפק בדרך טובה, תמיד סלל דרך טובה יותר". כמנהיג אמיתי אהב לקרוא תיגר, לא התפשר, חיפש אתגרים, שאל שאלות והטיל ספק.

באוגוסט 2023 השתחרר מצה"ל לאחר חמש שנות שירות חובה וקבע. שבוע לאחר מכן טס לטיול של אחרי הצבא בדרום אמריקה, ושם הצטרף לבת זוגו דניאל. במשך חודשיים הם טיילו יחד, והיא שבה ארצה בתחילת אוקטובר, בעוד אדיר תיכנן להמשיך לטייל שם במשך כחצי שנה.