תמיר ברק

תמיר הוא בנם של אלמוג וגולן, אחיהם של שגיא ויוגב, נכד למיקה מזרחי, מנשה מויאל ז"ל, חיה ואברהם ברק ז"ל. בוגר בית חינוך עמי אסף ותנועת נוער האיחוד החקלאי. .

תמיר, עלם חן, עם חיוך כובש, שידע בדיוק היכן הוא רוצה להיות.

בהתמדה רבה ובנחישות, חתר תמיר לממש את ייעודו. גם אם היו מכשולים בדרך, הם לא היו לרועץ בדרך למטרה. בתבונה ורגישות, ידע להוביל גם את הסובבים אותו להבין את מטרותיו ואת אהבותיו.

תמיר היה בסימביוזה עם מכונות, מכוניות, טרקטורים וכלים כבדים. הכלים, אהבו את תמיר, הם רצו שהוא יפעיל וינהיג אותם. הוא שמע והבין אותם, כל קול ונאקה שהיו פולטים, הוא ידע כיצד להתנהג איתם, לרפא, להרגיע ולהתניע. רק הוא!

כך בחקלאות, וכך גם בצבא. תמיר התגייס להנדסה קרבית והפעיל כלים כבדים, והוא רק בן 19.

כשישב תמיר בכיסא ה-D9, הוא הרגיש על גג העולם. הוא היה מאושר!

שתי דמויות היו נוכחות מאוד בחייו של תמיר, וסייעו לו להתקדם לעבר מטרותיו – ישי בוארון, שהאמין בתמיר כשהיה בן 16 בלבד, ואפשר לו לנהוג ולהנהיג את הטרקטור בשדות ובמטעים, והמורה אתי קפון, שידעה להוביל את תמיר בשדה החינוך ותמכה בו להגיע להישגים.

תמיר אהב את החיים! הוא היה ילד טבע, אהב את האדמה, אהב לטייל, אהב לשחק כדורגל ולטפס על קירות. הוא אהד את הפועל תל אביב ולא היה מצב שלא יהיה לו כרטיס לאחד המשחקים של הקבוצה.

תמיר ברק גדל והתחנך בקיבוץ ניר אליהו.
אהב את חיי הקהילה ומגיל 14 עבד בנוי הקיבוץ. אהבתו לטרקטורים הייתה הבולטת מכל, תמיר חלם להגיע ליחידת צמ"ה. הגשים את חלומו והיה מאושר להשתייך להנדסה קרבית.