תובל יעקב צנעני ז"ל

מיכל צנעני, אמא של תובל הי"ד. מספרת: תובל נפל בהיותו בן 20, לא הספקנו לחגוג לו יומולדת. ילד אמצעי מבן שלושה, רביד אחיו הגדול בן 23, ואחותו הקטנה אביה בת 16.5.

הצליל של השם היה המהות שלו, אחד משמות הכינוי שלו היה טובי – מהסיבה הפשוטה שהוא היה ילד שכולו טוב. מגיל צעיר מאד היה עסוק בהתנדבות ועשיה. כשהיה קטן יותר היה מתחבר עם ילדים קטנים וחלשים יותר מבית הספר, היה נוהג לשלב אותם לתוך חברה שמוגדרת "נורמטיבית". זה היה פרויקט חייו. היה מציל חיים, וגם בעלי חיים, בעיקר כלבים. כשגדל היה פעיל במד"צים, מש"צים, ב״אחריי״, הוא היה החניך הראשון שהתנדב והפך למדריך בקרן רמון.

בכיתה י"א, קיבל אות הצטיינות ארצי מרשת אורט על תרומה חברתית ערכית. מכיתה י' כשהתחיל מחויבות אישית, התחיל במד"א, עד יומו האחרון המשיך להתנדב. הוא היה חי את מד"א וחי במד"א. התחיל כמגיש עזרה ראשונה תכננו לעשות קורס חובשים ופארמדיקים יחד. זה כבר לא יהיה אבל אני מתחילה קורס חובשים ונהגות אמבולנס בקרוב.

שירותו הצבאי: חיל שריון, חטיבה 188, גדוד 53.

דברים שנשאה אמו בטקס יום הזיכרון התשפ״ד:

״עברו מעט יותר מחמישה חודשים מיום נפילתו של תובל, עדיין קשה לי לדבר עליו בלשון עבר.

את תובל קיבלנו במתנה, זו נשמעת קלישאה אך זו לא.

עוד בהיותו עובר, בחודש השמיני להריון, תובל עבר החייאה תוך בטנית.

לעולם לא אשכח את היום הזה כפי שלא אשכח את יום נפילתו, הקפאון, הפחד, והכאב העצום.

בהיותו עובר זעקתי בתוכי ובקשתי מבורא עולם שלא ייקח אותו, והוא נענה לתחינתי והשאיל לי/לנו אותו ל-20 שנים יפות, מלאות באור אהבה והמון טוב.

תובל היה ילד כובש שהאיר כל חדר אליו נכנס, וגדל להיות עלם מקסים מלא אהבה, שמחה, ונתינה.

הוא כבש כל אדם שנקלע בדרכו הענווה והשקטה.

הוא תמיד היה ילד של נתינה, והיה צריך להזכיר לו, שצריך גם לעצור ולעשות גם עבור עצמו כדי למלא מצברים. אבל תובל כתובל, היה משיב בחיוך "ככל שתיתן יותר תקבל יותר".

הזכרון של רבים מתובל זו תמיכתו האין סופית והעזרה שהגיש והנגיש לכל אדם או חיה, ותמיד עם חיוך.

גם כשהיה מתרגז אחרי דקות ספורות היה חוזר לאחור ואומר "כעס הוא רגש שמבזבז זמן".

תובל התנדב בהמון מסגרות, הוא היה מדריך במד"צים, מש"צים, קרן רמון, אחרי ומד"א.

בהיותו תלמיד, קיבל אות הצטיינות ארצי מרשת אורט על תרומתו לקהילה.

אהבתו הגדולה של תובל הייתה מד"א, שלימים הפכה לביתו השני. הוא הרגיש שם הכי שלם ומשפיע, כל תכונותיו באו לידי ביטוי במקום אחד, וזה גרם לו לפרוח. העיסוק בהצלת חיים מלא אותו. גם במהלך שירותו הצבאי המשיך להתנדב בכל הזדמנות, כשהיה יוצא לחופשות מהצבא.

לאחרונה מד"א ותורמיו העניקו לנו אמבולנס לזכרו של תובל אשר הוצב בתחנת מד"א קריית גת, ולשמחתנו הרבה הוא איתנו כאן בתפקיד מאוייש בחבריו המופלאים.

עבורנו זו שמחה גדולה, ואני מאמינה בלב שלם שכך הוא היה רוצה שננציח אותו ונזכור אותו בהפצת הטוב והשמחה שהייתה כה אופיינית לו.

תובל התגייס לחיל השריון ב- 18/3/21 ולאחר סיום הכשרתו כתותחן הוצב בחטיבה 188 (גולן) גדוד 53 (סופה) ביום שני כ"א בכסלו 4/12/23 בעת פעילות מבצעית בשג'עייה נורה טיל נ"ט על הטנק של תובל.

תובל ושניים מחבריו לטנק איתן פיש ויקיר שינקולבסקי נהרגו במקום, חברו עידו נחום נפצע באורך אנוש.

בימים הראשונים כתבתי אלך, אקריא אחד מהכתבים הראשונים

דמעות שקטות ולב שבור

הראש יודע שלא תשוב

הלב מסרב להאמין

ואני עדיין מחכה שתעבור בדלת בחיוך כובש ועיניים טובות

ואני אצהל משמחה והתרגשות כבכל מפגש מאז גיוסך

ואתה תצחק שאני שלולית כל פעם מחדש.

נשמתי זועקת אלך ילד שלי.

תובל יעקב צנעני נולד בכ"ח במנחם אב התשס"ג 26/8/2003 נפל במלחמת חרבות ברזל בכ"א בכסלו התשפ"ד 4/12/23 יהי זיכרו ברוך.״

ראיון ברדיו של אחד מחבריו של תובל

תובל היה מכור לקמחא דפסחא.

הנצחה: במד"א, ספירת העומר זה איתו, כל טקס מזכירים את שמו, לקורס חובשים שוקלים לקרוא "קורס תובל".

גם אחותו מתנדבת במד"א בתור מגישת עזרה ראשונה הוא הדביק את כל המשפחה בחיידק. אבל אף אחד לא יעשה את זה כמו שתובל עשה.

מד"א תרמו אמבולנס לזכרו.

תמונות מטקס יום הזכרון שמד"א ארגנו

״כך נראה עלם צעיר שקידש את חייו למען הזולת.
זה תובל צנעני הי"ד מגדוד 53 של חטיבה 188, אשר נפל בקרב בשג'עייה בתאריך 4.12.23 יחד עם שניים מחבריו לטנק, לאחר שספגו פגיעה ישירה של טיל נ"ט.
תובל זכרו לברכה היה מסוג האנשים הנדירים שנולדו לתת ולהציל חיים – כך עשה במסירות נפש בשירותו הצבאי וכך בנעוריו לפני שירותו הצבאי.
בנוסף להתנדבויות חברתיות בתנועת הנוער ובבית הספר, תובל התנדב במד"א שבעיר מגוריו קרית גת ואף זכה באות הצטיינות ארצי על התנדבותו למען הקהילה.
לתובל היו חלומות ושאיפות שנגדעו באותה מלחמה ארורה כעת הוריו מבקשים להמשיך את דרכו הנדיבה באמצעות תרומה של אמבולנס לתחנת מד"א שכה אהב בעיר הולדתו.
נכון, יש הרבה הנצחות והרבה נפגעים ביננו שזקוקים לסיוע, אבל אם כל אחד שיראה ויקרא את הפוסט הזה עד הסוף ויתרום אפילו 10 שקלים, בקלות נוכל להגיע ליעד ולהעביר את הטוב והנדיבות של תובל הלאה ולהציל עוד חיי אדם.״

הלווייתו של תובל צנעני הי״ד