שי אוריאל פיזם

שי אוריאל פיזם בן שמעון וכרמית, בעל למעין ואבא לירדן אורי, אח לראם אדוה וצרי. נולד בכ"ט אדר א תש"ס (6.3.2000). בגיל 4 עבר עם המשפחה מישיבת הר עציון באלון שבות לעין הנצי"ב. למד בבית ספר שקד בשדה אליהו עד כיתה ח', משם עבר לישיבה התיכונית נווה שמואל באפרת. לאחר התיכון בחר ללמוד בישיבת הר עציון, בסוף השנה הראשונה ללימודיו בישיבה התחתן עם מעין, בת כיתתו וחברת נעוריו. למרות היותו נשוי, בחר במסגרת ישיבת ההסדר להתגייס לשרות בחיל השריון. עבר קורס מפקדי טנק ולאחר תקופת השירות בצבא חזר ללימוד בישיבה.
מיד עם הגעת המשפחה לעמק, שי התאהב בקיבוץ, בחברת הילדים, בטיולים ובמרחבים. כשהתבגר אימץ את השקפת העולם הקיבוצית הדוגלת בשוויון וצניעות והשתדל ליישם זאת בחייו. כנער מאד אהב את העבודה בגד"ש ואף חיבר לאהבתו את חבריו הרבים שמחוץ לקיבוץ.
במסגרת ישיבת הר עציון התמסר ללימוד התורה, למד לימוד גמרא בעיון, לימוד הלכה לרבנות והתחיל את דרכו בלימודי הוראה.
שי ייעד את עצמו לעסוק בחינוך, מתוך חשיבות הנחלת ערכי תורה ועבודה לדור הצעיר.
כחלק מדרכו החינוכית, למרות היות צעיר, הוא לקח חלק פעיל בצוות החינוכי שהקים את ישיבת הר עציון לצעירים, הוא עסק רבות בשאלה כיצד לחבר נוער צעיר ללימוד תורה מתוך אהבה ואווירה חברית. כמדריך, תלמידיו הצעירים אהבו והעריצו אותו מאוד, ובמותו הרגישו אבלים כמו על בן משפחה.
שי חי חיים של שילובים – אהבת תורה לצד אהבת ארץ ישראל וטיולים, ואהבת עבודת האדמה.
שי היה איש משפחה מסור ואוהב. הקפיד על כיבוד ההורים ועל הקשר החם עם האחים שהיו קרובים לליבו. דאג לבקר את הסבים והסבתות שאהב והעריך, והקפיד להתקשר אליהם מדי יום שישי. על אף שתמיד היה עסוק, הבית מבחינתו היה במקום הראשון. שי היה בן זוג תומך, מפרגן וקשוב, ובזמן המועט שזכה, הוא הספיק להיות אבא מאושר ומופלא.