רן פוסלושני

בנם של דומיניק ומוטי. נולד ביום ט"ו בכסלו תשל"ה (29.11.1974) בראשון לציון. אח בכור לגילעד, שחר ותום. נקרא על שם סבא רבא שלו שנספה באושוויץ ונולד באותו תאריך.

רן (רנוש) גדל והתחנך ביבנה, שאליה עבר עם משפחתו בגיל עשר. ילד טוב לב, רגיש וצנוע עם חיוך כובש וחוש הומור מפותח. מהוריו ספג ערכים של נתינה ואהבת הארץ. בתקופת התיכון, יצאה משפחתו לשליחות בגרמניה ורן למד בבית ספר בינלאומי בעיר המבורג. כשחזרו ליבנה, השלים את לימודיו בקריית החינוך ע"ש גינסבורג.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך לשלושת אחיו. אחיו תום סיפר שהיה עבורו עוגן, מקור גאווה ויציבות וחבר נפש. אח שתמיד אפשר לסמוך עליו ולהתייעץ עימו.

בסיום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון כטנקיסט וכמפקד טנק בגדוד 9 בחטיבה 401.

כשהשתחרר, פנה ללימודים גבוהים ולמד תואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה ב"מכללת אשקלון".

את שרונה מדמון הכיר כשהיו סטודנטים. האהבה ביניהם ניצתה ומאז דרכיהם לא נפרדו. בשנת 2001 נישאו והקימו בית חם ואוהב ביבנה. בעיר נולדו לבני הזוג שלושה בנים: עילי, אימר ועינן.

במאי 2005 החל לעבוד בנמל אשדוד כסוור, טען ופרק מטענים מאוניות הפוקדות את הנמל. בלט במסירותו ובחריצותו וזכה להערכת עמיתיו והממונים עליו. הוא התקדם לתפקיד מנהל עבודה האחראי על ניהול ותיאום תהליכי הפריקה, הטעינה והאחסון של מטענים בתפזורת ומתקני נוזלים. בשנת 2021 נבחר לעובד נמל מצטיין.

בשנת 2015 עבר עם משפחתו להתגורר בקיבוץ נחל עוז שבנגב המערבי, מתוך רצון לשפר את איכות החיים ולהשתלב בקהילה אינטימית, קרוב לטבע. בני המשפחה התאקלמו במהירות בקיבוץ, שם נולדה הבת – עמנואל.

רן היה איש משפחה למופת, בן זוג תומך ומפרגן ואב שהרעיף אהבה על ילדיו ובילה עימם בכל הזדמנות. אהב מאוד את נחל עוז והיה פעיל ומעורב בחיי הקהילה. הוא שימש חבר בוועדת תרבות, ועדת אבלות, היה חבר בכיתת כיבוי האש ובכיתת הכוננות, סייע והתנדב לכל משימה בפעילויות המשק.

אדם אופטימי, רחב לב ומלא נתינה. אוהב אדם, נדיב ותמיד נכון לעזור, מגדול ועד קטן, אם מתליית תמונה וקדיחת חור בקיר ועד אוזן קשבת וסיוע בעת צרה.

בלט כחבר טוב ונאמן. בטוב ליבו, בחיוכו המאיר ובשקט שלו ידע להרגיע ולתת תחושה טובה לעומד מולו. אצל רן תמיד היה "הכול בסדר". חבריו מספרים כי לא הרבה במילים, אך כל מעשה שלו רעם כמו אלף מילים.

בשעות הפנאי אהב לטייל בארץ ובחו"ל. הוא טייל בשבילי הארץ, עם תרמיל, אוהל, בג'יפ ובהליכה בשבילים. במיוחד אהב לטייל במדבר ולעשות מסלולים אתגריים, לטפס הרים ולרדת גבעות. למסלולי הטיול המאתגרים שתכנן הצטרפו בני משפחה וחברים מהקיבוץ שסיפרו כי כאשר יצאו עימו לטיול מעולם לא דאגו, כי ידעו שעם רן אף פעם לא נתקעים ולא טועים בדרך.

איש של מעשים, בעל ידי זהב שבנה ללא הרף, מתנור טאבון ועד בית מעץ לבתו הקטנה. תחביבו היה לאפות לחם מחמצת שריחו הטוב מילא את הבית, לבשל תבשילי בשר ולהכין פיצות בטאבון. חברים ובני משפחה הוזמנו ליהנות מפרי עמלו.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר רן שהה בביתו בנחל עוז עם אשתו שרונה, ילדיהם וחברים שאירחו לרגל החג. עם הישמע האזעקות נכנסו לממ"ד. כאשר נודע על חדירת מחבלים לקיבוץ, רן נטל את רובה ה-M16 של בנו הבכור עילי, חייל בחופשה. לאשתו שרונה אמר: "אלינו לבית לא ייכנסו מחבלים" וסייר חמוש בין קומות הבית, בזמן שאשתו, הילדים הקטנים והאורחים הסתתרו בממ"ד. מחלון הקומה השנייה הבחין בשני עובדים תאילנדיים פצועים שהצליחו להימלט מהמחבלים ודאג להכניסם לממ"ד. כאשר מחבלים ניסו להיכנס לבית דרך דלת הכניסה, רן ירה צרור לעברם והם נסוגו.

רן נלחם בגבורה נגד המחבלים, הגן על משפחתו בחירוף נפש והציל את חייהם.

רב-סמל ראשון רן (רנוש) פוסלושני נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן ארבעים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין ביבנה. הותיר אחריו אישה, שלושה בנים ובת, הורים ושלושה אחים.

הועלה אחרי נפילתו לדרגת רב-סמל מתקדם.

אחיו תום ספד: "הלב קרוע ומנופץ למיליון רסיסים. אני אוהב אותך, אחי הבכור, אוהב מכל הלב. לא אפסיק להתגעגע אליך".

כתב שחר: "רן אחי הבכור, נוח על משכבך. אוהב אותך לנצח. אתה חסר לנו מאוד. אנחנו לא יודעים איך ממשיכים. החיים כבר לא אותו הדבר".

כתבה ורד: "רן האלוף, נפל בהגנה על ביתו ומשפחתו. חבר ואח יקר ואהוב. מלא כישרון, מצחיק וצנוע, לב ענק. איש יפה תואר מבחוץ ומבפנים. אוהבים ומתגעגעים. אבדה ענקית. חבר, אתה חסר".

בני משפחתו העלו דף לזכרו של רן, https://www.storyofmylife.co.il/y003/ עם סיפור חייו, תמונות וסרטונים.

קיבוץ נחל עוז הפיק סרטון ובו חברים מהקיבוץ מספרים על רן. הסרטון זמין לצפייה ביוטיוב.

ביוני 2024 נערך ערב לזכרו של רן שכותרתו "אמור מעט ועשה הרבה: והוי מקבל את כל האדם", משפט מפרקי אבות המיטיב לתאר את של רן.

עובדי נמל אשדוד נטעו עצים לזכרו של רן, חברם לעבודה, בבוסתן של נחל עוז.

בנחל עוז החליטו להקים גן שעשועים לזכרו – "הגן של רן".