רום הכט

הוריו של רום, רחלי וסער, ואחותו נועה מספרים:

רום נולד בגבעתיים למשפחה ותיקה בעיר. סבתא רבתא שלו היתה ממקימי העיר. כל השנים היתה פעילה חברתית והתאפיינה בהתנדבות ותרומה לקהילה. עבדה שנים בעיריית גבעתיים.

רום הוא הבכור במשפחה, אח לנועה שהיום בת 16.5 ואורי בן 9.5.

רום חגג 21 במאי 2024. נולד 2 דקות אחרי הצפירה של יום הזיכרון בשנת 2003. יום הולדתו יוצא ביום הזיכרון, לפי התאריך העברי.

גדל כל השנים בשכונת בורוכוב בגבעתיים, מגיל הגן היה ברור שיש כאן ילד שיש לו רגישות גבוהה מאד לזולת, עם יכולת לגלות אמפתיה והבנה בגיל צעיר כל כך לילדים. הגננת ממש שמה לב לזה וסיפרה שהיא רוצה להצמיד אותו לילד עם צרכים מיוחדים שיחנוך אותו ויהיה איתו.

לאורך השנים, גם בבית הספר היסודי, היה מקובל חברתית, מנהיג שקט. לא מלך כיתה קלאסי. ממקום עניו וצנוע אבל עם עוצמה פנימית מאד חזקה. ילדים תמיד רצו להיות בקרבתו אבל לא ממקום רועש אלא של עוצמה שקטה. מה שבלט אצלו זה העזרה לזולת. לאורך כל השנים היתה לו תכונה תמיד להסתכל על החלשים בכיתה, בנוער העובד, ולהיות לצידם. בשבעה הגיעו כל כך הרבה ילדים שהוא היווה עבורם מקור כוח והגנה, היה מדהים לשמוע את הסיפורים.

בכיתה ח' המחנכת שלו פנתה אליו וביקשה שילווה ילד שנודה חברתית שנתיים מתחתיו, כדי שיציל אותו. אמא והילד באו בשבעה וספרו, "הילד שלכם הציל את החיים שלו". התכונה הזו בצבצה בגיל 5 ורק הלכה וגדלה איתו.

זה היה מאפיין פנימי שלו, חזק מאד. זה לא משהו שהוא למד איפשהו. זו היתה נביעה פנימית שהיתה לגמרי שלו.

היה תלמיד מצטיין בתיכון, חניך מצטיין ומדריך משפיע והיווה השראה לכל כך הרבה ילדים בנוער העובד. אחת הבנות שהיתה איתו ספרה לי לא מזמן שבאחד המחנות שהם עשו היתה כיתה שהפריעה כל הזמן. לא ידעו איך להשתלט עליה, כולם היו מתוסכלים. היא חוותה קושי, ופתאום ראתה את רום מולה, ביקשה עזרה להשתלט עליהם. והוא הלך, אחרי חצי שעה, מגיעה לאיזור ורואה אותו יושב במרכז, מול כולם, שכולם כבר נכנסו לאוהלים והוא לקח מגהפון ומספר להם סיפור כשכולם שוכבים באוהלים שלהם.

היה מנהיג. עם ערכים ומוסר מאד מאד גבוה ביחס לגילו.

חבר שלו אמר עליו שלא חשוב מה תלמד את רום, תוך כמה דקות הוא ידע לעשות את זה טוב ממך, אבל אתה לא יכול לקנא בו כי הוא לא נתן לאף אחד להרגיש לא נוח במחיצתו. גם כשהיה טוב היה זה בענווה מוחלטת.

כשהגיע לגיל שהתחילו המיונים לצבא, היה טבעי שהוא ירצה לעשות שירות משמעותי ולהיות ביחידה מובחרת. הוא התחיל כושר קרבי ועשה הכנות של כושר קרבי בהרצליה, התכונן לגיבושים. הוא התקבל ליחידה 669. הופתענו איך צה"ל ידע לזהות את הייעוד שלו. הצלת חיים. צריכים שם יכולות קוגניטיביות ופיסיות, עבודת צוות ברמה גבוהה. בדיוק הוא.

הוא עבר את כל המסלול של כמעט שנתיים, מאד קשה ומפרך. ביולי האחרון סיימו את המסלול והתחילו את הפעילות המבצעים שלהם.