רגב אמר ז"ל

בנם של גילנית גיליאן ודוד נסים. נולד ביום ט"ו בחשוון תשס"ג (21.10.2002) בארצות הברית. אח צעיר לרוני; אח בוגר לשקד.

רגב, ילד טבע עם דמיון מפותח ואנרגיה אין-סופית, נולד למשפחה ישראלית שורשית וציונית ששהתה באמריקה הצפונית לרגל שליחות. את שמו בחר אביו עוד שנים קודם לכן, כחקלאי צעיר שעבד בפלחה, חרש בשדות ונפעם מרגבי האדמה.

בהיותו בן שנה חזרה המשפחה לארץ וקבעה את ביתה בקיבוץ שדה נחמיה בגליל העליון. רגב הפעלתן ומלא המרץ נמשך החוצה, חקר בלהט את המתרחש סביבו וגילה תגליות שריתקו אותו. הקיפו אותו בעלי חיים, נחלים, וכמובן חבריו שהצטרפו להרפתקאותיו. בגן הילדים בלט בטמפרמנט שלו. על האתגר שהציב בפני הסביבה פיצו אישיותו הכובשת וליבו החם; מגיל צעיר גם גילה סקרנות אינטלקטואלית יוצאת דופן, יצירתיות שופעת ויכולת חשיבה מחוץ לקופסה. "בגיל ארבע הספר האהוב עליו ביותר היה 'המיתולוגיה היוונית'," סיפרה אימו, "וכל ערב לפני השינה חיכה שאביו יקריא לו פרק חדש. הוא לא הסתפק בהקראה, שאל שאלות בלי סוף ואהב להתפלפל. לא תמיד היו לנו תשובות."

בבית הספר היסודי "הגומא" שבכפר בלום, זכה רגב במחנכת שהבינה אותו מהרגע הראשון, חיבקה אותו ונתנה דרור לשיטות הלמידה הייחודיות שפיתח לעצמו. "רגב היה ילד מבריק עם יכולת למידה עצמאית מפותחת ביותר," סיפרו הוריו, "הוא לא כתב במחברת, אלא זכר את הכול בעל פה. אהב מאוד ללמוד ומצא לעצמו את הדרך שהתאימה לו." כמו בבית, גם בבית הספר מצאו עצמם המורים נבוכים מול שטף השאלות שהפנה אליהם, שהותירו אותם לא אחת חסרי מענה.

בגיל שתים-עשרה, כדי לתעל את האנרגיות הרבות, רשם אותו אביו לחוג כדורמים במועדון "הפועל גליל עליון" בקיבוץ שמיר. רגב התחבר למשחק מהרגע הראשון, והשינוי שהתחולל בו ניכר לעין כול. מילד צנום הפך לנער חסון וחזק פיזית ומנטלית; תחושת ההצלחה, בצד ההתבגרות, היטיבו איתו. שלוש שנים מאוחר יותר, מתוך רצון להשתפר ולהתפתח, עבר לשחק במועדון בקיבוץ רמת יוחנן – מרחק מאה קילומטר מביתו, ומדי יום נסע לאימונים בתחבורה ציבורית. סיפר טל, המאמן: "רגב היה בחור עם תכונות אופי מדהימות, חרוץ מאוד ועם מוטיבציה מאוד מאוד גבוהה. שחקן קבוצתי שהשתלב ונקלט במהירות בקבוצה ובין החברים. ספורטאי בלב ובנשמה."

בבית הספר התיכון "עמק החולה – בית חינוך משותף" רגב כבר פרח וכיכב – חברתית ולימודית. הצוות החינוכי סיפר על נער בוגר וערכי, חכם ונכון, מתחשב ורגיש, שכולו נתינה ורצון לעזור. כתבה ענת, היועצת: "רגב הוא נער מתנה. כל יועצת חולמת שיהיה בקרבתה תלמיד כמו רגב – שותף פעיל בסדנאות, ביוזמות חינוכיות, נרתם לעשייה. את הכול עשה בחיוך, באמונה שלמה, והביא עימו המון אור." בחירתו ללמוד בלא פחות משלוש מגמות – הרבה מעבר לנדרש – העידה על רוחב היריעה של הווייתו: סקרנות עצומה לידע ולהבנת התהליכים המניעים את העולם; אהבת הארץ והטבע; חיבור למסורת וליהדות, ובצד כל אלה – ראייה רחבה ופרקטית, או בלשונו – "פיזיקה ומתמטיקה זה בשביל העתיד; גאוגרפיה ותנ"ך – בשביל הנפש." את לימודיו, סיים בהצטיינות.

חייו של רגב התאפיינו בפעילות בלתי פוסקת. חברי שדה נחמיה סיפרו על הילד היפה, העוצמתי ומלא הרגש, שהלך יחף בשבילי הקיבוץ ותמיד עצר לומר שלום, ניגש לעזור בלי לשאול שאלות ועמד במרכז העניינים. בין שלל תחביביו ועיסוקיו, הרבה לצאת לטיולים. ״מי זורם לרדת לאילת שבוע הבא?״ נהג לשאול בספונטניות, ואף אחד לא היה יכול לסרב לו. רגב, שהכיר את הארץ לעומקה, מצא יופי בכל נוף, התרגש משכבות הסלע בירידות לים המלח, התאהב בזריחות ברמת הגולן ובשקיעות שלחופי הים. למד על קבוצות הכוכבים שבשמיים, הסתובב עם מגדיר לזיהוי עקבות של בעלי חיים וידע להסביר על כל צמח או רמש.

כמי שהתחנך בתנועת "השומר הצעיר", ככל שהתבגר, ועל אחת כמה וכמה משהפך למדריך, תפסה המעורבות החברתית מקום יותר ויותר מרכזי בסדר יומו. סיפר עומר, הקומונר של רגב: "רגב, אדם שהכרתי כחניך, כמדריך וכנשמה טהורה, היה מסוג האנשים שאי אפשר היה לא לשים לב כשנכנס לחדר. נוכחות עוצמתית שמכה אותך בפנים, וכך גם התנהג. לעתים רועש, לעתים תזזיתי, אבל רך ועדין כמו צמר גפן. ידעת תמיד מה הכי טוב בשבילך ובשביל אחרים ורדפת אחרי זה מבלי לעצור לרגע." ואכן, רגב השקיע מחשבה מתמדת בחניכיו, העשיר אותם בתכנים ועודדם להתפתח ולהתקדם. נוסף על פעילותו בתנועה, לקח חלק בפעילויות הנוער שהתקיימו במועצה האזורית גליל עליון ויצא לכל המחנות – בין כמדריך ובין כתומך לוגיסטי. את הניסיון הרב שצבר בהדרכה, יישם במסגרת החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ, בחברת "נעורים" שהייתה לביתו השני, והרבה לדבר על ערכים, על חשיבות התרומה לקהילה ועל הצורך בשירות משמעותי בצה"ל. "רגב היה מסמר החבורה, הרוח החיה והדבק המלכד," סיפרו החברים, "נוכח, דוחף לעשות יותר ולשאוף יותר, מתנדב לארח, להפעיל, להצחיק – ובעיקר לחבר בין אלה שפחות משתלבים לבין השאר."