עילי בר שדה
- בן 19 בנפלו
- תאריך לידה: י"ב ניסן התשס"ד
- 03/04/2004
- מקום מגורים: רמת גן
- תאריך נפילה: כ"ב תשרי התשפ"ד
- 07/10/2023
- תפקיד: סמל
- בחטיבת גולני
ספד לו מפקדו: "בחור זהב, בעל ערכים שיש ללמוד ממנו. על מעשיו בלחימה הוא ראוי להערכה אין סופית. הוא הקריב את עצמו למען החברים שלו, למען כל המוצב, בלם אותם עד הרגע האחרון ופשוט לא ויתר. זה סיפור שאסור שיישכח". חבר נוסף כתב: "עילי אחי, היית אדם מיוחד, אדם של נתינה, אדם של מעשים, אדם של אמת. השירות הקרבי הוא סך הכול ביטוי לאדם שאתה, מאז ומתמיד היית לוחם, אחד כזה שידע לכבוש את פסגת ההר כשצריך ותמיד בשקט ובענווה אחת גדולה". הייתה לו אהבה רבה לזולת ויכולת מדהימה לראות כל אחד באשר הוא ולהושיט יד לעזרה בשקט ובצנעה.
מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:
התנדבות למען חולים ופצועים
סיוע לחיילים בודדים
תוכל לשייך פעילות טובה שאתם עושים שתרשם כהמשך דרכו והנצחתו של עילי בר שדה?
מלאו פרטים כאן!
מכירים את החייל/ת?
אנו בארגון ״למלא את החלל״ רוצים לעדכן עוד פרטים של גיבורי חרבות ברזל.
אנא שלחו לכאן כל פרט שיכול לסייע לעדכון האתר.
סיפור חיים
בנם של לימור ועוזי, אח לעמרי. עילי גדל והתחנך ברמת גן.
למד בבית הספר היסודי "מורדי הגטאות" והמשיך ללימודי תיכון ב"תיכון העירוני ע"ש בליך" במגמות ביולוגיה ומנהל עסקים. כבר בכיתה י"א החל לעבוד בעבודות שונות ונהנה מהעצמאות הכלכלית ומהעבודה לצד חבריו אשר סיפרו על טוב ליבו ועל כי בכל עת התנדב בשמחה לגבות אותם במשמרות. ספורטאי חובב, נהנה מאימוני ריצה, משחקי כדורסל, כדורגל וגלישה.
אוהב טבע, מוזיקה ואומנות. ניחן בכישרון מוזיקלי יוצא דופן ולימד את עצמו לנגן על שלושה סוגי גיטרות – קלאסית, אקוסטית וחשמלית וכן באורגן חשמלי. עם סיום לימודי התיכון יצא לטייל לבדו בקולומביה ובהמשך בסרי לנקה, נהנה לצבור חוויות, לראות נופים ולהכיר אנשים חדשים במסעו בעולם.
ביום 12.12.2022 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת כלוחם, שובץ בגדוד 13 בחטיבת "גולני".
סיפור הגבורה
7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. עילי, אשר הוצב באותה השבת באבטחת מוצב זיקים-יפתח, קם עם חבריו לבוקר של מלחמה.
את המוצב תקפו עשרות מחבלי חמאס תוך שיגור של מאות פצמ"רים (פצצות מרגמה) ורימונים. הלוחמים נערכו לקרב וניהלו בגבורה ובאומץ לב קרבות פנים אל פנים עם המחבלים הרבים מולם. במהלך הקרב במוצב עילי קיבל שלוש החלטות גורליות, מודעות, בקור רוח ותחת אש: ראשונה – כששמע את הלחימה העזה והיריות החליט לרוץ מעמדת הש"ג האחורי לאזור הש"ג הקדמי ולחתור למגע מול המחבלים שהגיעו לשער המוצב. שנייה – החליט להתקדם התקדמות נוספת לש"ג עצמו כדי לנסות לבלום את המחבלים. ושלישית – עילי היה בעמדה עם חיילת ששמרה שם, וכשהמפקד שלו אמר לו לחלץ את עצמו לאחור ושהוא יחפה עליו באש החליט שלא לעזוב אותה. הוא אמר למפקדו: "אני לא עוזב אותה, נשאר איתה וגם מגן על המולדת".
כל הלחימה מול המחבלים הייתה מעמדת הש"ג, כשהמחבלים מחוץ לבסיס ומסביב לגדר. במהלך הלחימה עילי הספיק להתקשר למ"פ ולמ"מ שהיו בדרכם מהבית לעוטף, ודיווח להם בקור רוח על מה שקורה. בהמשך התקדם מעמדת הבטון לעמדת הש"ג הקדמית כדי להתקרב למחבלים, הצליח לפגוע ברבים אך שם נהרג. בזכות עילי וחבריו שלחמו ונפלו בקרב נמנעה כניסת המחבלים לבסיס וניצלו חייהם של עשרות חיילים, חיילות, אזרחים ואזרחיות ששהו בחמ"ל המוצב.
הרחבות
תמונות. סרטונים. קישורים
קישורים
גיבורי וגיבורות חרבות ברזל
