עידן רז ז"ל

מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:

מעשים לבחירה

הארת פנים
הענקת תשומת לב
הצעת עזרה
חונכות והדרכה לצעירים

רוצים להצטרף "להנציח למעשה" לעידן רז?
מלאו פרטים כאן!

מכירים את החייל?

אנחנו בעמותת ״למלא את החלל״ רוצים להנציח את כל גיבורי חרבות ברזל. נא שלחו כאן פרטי קשר של המשפחה או הפנו אותם אלינו. למלא את החלל - 052-733-5400

סיפור חיים

סמ"ר עידן רז, בן 20 מעין המפרץ, בנם של אתי וארנון. נולד ב ו' בסיון תשס"ג (6.6.2003). אח לשקד, זיו ויובל.

עידן רז הוא מלאך, מצחיק וטוב לב, שהתנדב להגיע לבסיס באותה שבת השחורה, למרות שהיה בגימלים – רק כדי לעזור לחבר. מוכר לכולם בשל הרוח המנהיגותית שלו, היכולת שלו לסחוף אנשים, להצחיק את סובביו ולשמור על קור רוח בעת צרה. ה"גולדן בוי" של הקיבוץ.

את ילדותו העביר במסגרת שנקראת "מרחב", המיועדת לילדי כיתות א' עד ו', שאליה הגיעו רוב ילדי הקיבוץ לאחר שעות בית הספר. במסגרת זו, מדריכים הילדים הבוגרים יותר את הילדים הצעירים ומעבירים איתם את אחר הצהריים במשחקים כגון כדורגל, כדורסל וכדורעף.

עידן החליט להתנדב במרחב כמדריך כבר מכיתה ז', ומאוד מהר הפך לדמות מרכזית בעיני הילדים שחנך. הוא נהג לשחק איתם, להריץ אותם, להצחיק אותם ולשכנע אותם לעשות לו מסאג'ים בתמורה לטופי. כולם ראו בו בתור האחראי, זה שמתמודד הכי טוב עם הילדים ה"בעייתיים" והיפראקטיביים. הוא היה מוצא דרכים יצירתיות לתת להם להוציא אנרגיות ולעשות בלאגן בצורה מפוקחת. בהמשך, הוא עבר להתנדב כשנה במסגרת "נאורון", המיודעת לילדים הבוגרים יותר בין כיתות ז' עד י"ב, שם היה מדבר עם הילדים שיחות נפש ארוכות ומבשל עבורם.

 

לעידן היה בכלל פטור משירות בגלל אלרגיה לדבורים. הצבא כבר נעתר לגייסו, אך לא כלוחם, ועידן הודיע: "'אם אני לא לוחם, אני לא מתגייס". הוא נאבק, לקח על עצמו טיפול בזריקות בבית החולים איכילוב – והצליח להגשים את החלום להיות לוחם בגולני ואף מצטיין מח"ט.

סיפור הגבורה

לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני. הועלה מדרגת סמל לדרגת סמ"ר לאחר מותו. – https://www.idf.il/נופלים/חללי-המלחמה/עידן-רז/

"בשעה 6:30 הגיעו כמה עשרות מחבלים למוצב", משחזר אביו ארנון את היום הנורא. "אחרי כשעתיים-שלוש הגיעו עוד 150 מחבלים והם ניסו להשתלט על המקום. עידן, יחד עם עוד כ-26 חיילים היו מרוכזים במיגונית וניהלו משם קרב עיקש, עם מעט מאוד תחמושת".

ב-8:30, כשהוא בעיצומה של הלחימה, אמו אתי שלחה לו הודעה ושאלה: 'אם הכול בסדר'. "הוא ענה לי: 'אמא, הכול בסדר'. היום אנחנו מבינים שהוא היה כבר באמצע הלחימה, אבל הוא פשוט לא אמר לנו שום דבר. ב-9:00 בערך הוא שלח לב אדום. תמיד הוא היה שולח לב קטן, והפעם הוא שלח לב גדול עם פרחים, לב פועם. היום אנחנו מבינים שזה מסר. ב-10:00 שלח הודעה לחברים שלו: 'אתם לא מבינים מה שקורה בעזה, אנחנו במלחמה'".
ככל שנקפו השעות המחבלים הבינו שהם לא מצליחים להשתלט על המוצב והחליטו לשרוף אותו. "זה מבנה סגור שאין בו חלונות והם זרקו לתוכו בקבוקי תבערה ורימונים, כדי לשרוף את החיילים בחיים", מספר האב. "עידן וחבריו החליטו שהם לא יישרפו בחיים וקיבלו החלטה שהם יוצאים ומסתערים על המחבלים. לא היה להם מושג כמה מחבלים יש ומה המצב, אבל הם אמרו: 'פה בטוח נמות, אנחנו נסתער'. הוא ועוד שלושה חברים יצאו, הסתערו וארבעתם נהרגו מהר מאוד".

הרחבות

תמונות. סרטונים. קישורים

תמונות

קישורים

מפריד בין טקסטים

מתנדבים שלקחו חלק במיזם

שם המתנדב:המעשה הנבחר: תקופת ההתנדבות:הערות:

חללים נוספים

הצג עוד