עידו קסלסי ז"ל

בנם של כלנית ואליהו. נולד ביום כ"ז בטבת תש"ס (4.1.2000) בקיבוץ הראל. ילד שני במשפחה, אח לאיל ולאורי.

את האהבה לעבודת האדמה ינק מגיל צעיר, כבן למרכז גידולי השדה (גד"ש) בקיבוצו. כנער, החל לעבוד בענף גידולי השדה ביחד עם אביו ועם אחיו הבכור וכך גם למד להכיר ולאהוב את המרחב החקלאי של נוף ילדותו. במסגרת עבודתו, נהג להסיע את ילדי הקיבוץ בחג השבועות בעגלה רתומה לטרקטור בשטחים החקלאיים.

הוא היה אח מסור לשני אחיו ועל הקִרבה המיוחדת ביניהם סיפר אחיו איל: "כשהייתי בכיתה ד' והיה לי טורניר כדורסל בבית הספר, עידו שהיה בכיתה א' הגיע בהפסקה במיוחד לעודד אותי. אבל לא סתם לעודד, עידו תלש את הפח מהיציע, רוקן אותו והתחיל לתופף, כמעט גרם לביטול המשחק".

כתלמיד תיכון ספוג בערכים, עידו שאף להגיע ליחידה מובחרת בצבא ולשרת שירות משמעותי ואיכותי כדי לתרום למדינה.

באוגוסט 2018 התגייס ליחידת "מגלן", שבה שירת גם אחיו הבכור. הוא עבר מסלול של לוחם חי"ר ושימש כ"נגביסט" (חייל המפעיל מקלע מסוג נגב) וכ"מגיסט" (מפעיל מא"ג – מקלע אחיד גדודי).

עידו השתחרר מהצבא באוגוסט 2021 והמשיך לשרת ב"מגלן" כחייל במילואים. "גבר צעיר מלא עוצמה וכוח לצד רוך, רגישות והכלה", תיארה אימו את אישיותו באותה תקופה, "אהוב מאוד על ידי מגוון רחב של אנשים, ואוהב באותה מידה"; והוסיף אחיו איל: "שילוב של רגישות וחספוס, הומור בלתי נגמר ואינטליגנטיות. חסר מנוח, כל הזמן בעשייה".

עידו עבד במסגרת ענף גידולי השדה של קיבוצו, כן הקים עגלת אוכל (פודטראק) בשם "העגלה", שפעלה במושב הסמוך טל שחר והתמחתה בבשר. סיפרה אימו: "הוא אהב להתעסק עם אוכל ולהאכיל אנשים. היה מומחה בבשר ואהב לארח אצלנו במרפסת בקיבוץ, נהנה לצלות בשרים על האש ולעשן בשרים במעשנה והכיר כל נתח".

היה בן זוג אוהב של מאיה. ביחד, הם טיילו בדרום אמריקה ובאירופה, ורקמו חלומות ותוכניות לעתיד משותף.

כאשר חזרו לארץ, עידו המשיך לעבוד בגד"ש, התקבל ללימודי אגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות וסיים קורס לתמיכה בחקלאות בעזרת רחפנים.