נתיב קוצרו ז"ל

מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:

מעשים לבחירה

הארת פנים
הצעת עזרה
התנדבות במסגרת אישית/קהילתית

רוצים להצטרף "להנציח למעשה" לנתיב קוצרו?
מלאו פרטים כאן!

מכירים את החייל?

אנחנו בעמותת ״למלא את החלל״ רוצים להנציח את כל גיבורי חרבות ברזל. נא שלחו כאן פרטי קשר של המשפחה או הפנו אותם אלינו. למלא את החלל - 052-733-5400

סיפור חיים

התגורר במעלה אדומים, גדל והתחנך בעיר, סיים לימודי הנדסאי אלקטרוניקה.
התגייס ב18 ביולי 22 לתפקיד טכנאי שו"ב משגרים בכיפת ברזל, חיל האוויר.
הותיר אחריו את הוריו- חגי ואסתר ואת שני אחיו- נופר וכפיר.

הנדסאי, בוגר תיכון תעופה וחלל, היה לוחם בחיל האויר והיה בדרכו לנחל עוז, לצורך פריסת מערכת "כיפת ברזל".
תמיד שאף להתקדם, להתפתח, רצה להיות ראש צוות, ולצאת לקצונה.

האב חגי מספר על ילד שהחיוך תמיד היה על פניו. "בכל תמונה רואים את החיוך והאור שלו, אפילו כשהוא מת הוא היה מחויך. ילד כל כך אהוב על כולם. הוא אפילו נמצא בתוך קבוצות משפחתיות של החברים, איפה פוגשים כזה דבר? הוא תמיד עשה והתנדב. בבית הספר הוא היה הראשון להתנדב, וכך גם בבית, תמיד ראשון לעזור. גם בבסיס הוא נהג לפנק את כולם. הוא היה אומר לנו כל הזמן איך הוא אוהב אותנו וכמה שהוא אוהב את הבית. כל כך מיוחד היה נתיב, ילד מיוחד עם שם מיוחד".

האמא אתי והאחות נופר מספרות כי "הוא אהב לעזור ולבשל, תמיד רצה לדעת הכל, גם כשהיה בבסיס הוא אהב לבשל, הוא היה מתקשר ושואל על מתכונים ואפילו הכין מטבוחה ענקית לכולם. תמיד מוקף חברים. כל תמונה אותו חיוך. אנחנו לא מעכלים. ילד מהמם, מיוחד, עם שמחת חיים. ילד של בית. אין אדם שנתיב לא אהב, הוא היה אישיות שתמיד יודע להעריך, ויש כל כך הרבה מה להגיד עליו".

כפיר מוסיף כי "זה לא נתפס, אני תמיד מספר אותו בסופי שבוע, וגם השבת חיכיתי לו כדי שאספר אותו. לא נתפס שנשארנו רק עם תמונות וברכות לעילוי נשמתו. בן זיקונים, ילד שלנו. גם כילד היה קופצני, חייכן, ילד כיפי. היינו יורדים בשבתות למטה, משחקים עם כולם כדורגל ובונים מחנה של ילדים. הייתה בו שמחה מתפרצת".

מספיק לראות את הסטטוס בוואטסאפ של נתיב, בחור כל כך צעיר עם אמירה כל כך עוצמתית, רגישה וחכמה, שבימים אלו נשמעת עבור כולנו כצוואה מצמררת: "להותיר לדורות הבאים עולם טוב יותר מזה שמצאנו".

סיפור הגבורה

טכנאי שו"ב ומשגר בגדוד 947 שבמערך ההגנה האווירית. הועלה מדרגת רב"ט לדרגת סמל לאחר מותו. – https://www.idf.il/נופלים/חללי-המלחמה/נתיב-קוצרו/

בסביבות שמונה בבוקר הוא שלח לנו בווטסאפ תמונת סלפי מהבסיס וכתב: 'וואי, כל השיגורים היו אצלי', מספר אחיו כפיר. "הוא ממש התלהב". אלא שבינתיים אזלו הטילים המיירטים במשגרים הקדמיים של הגדוד, הסמוכים לגבול עזה, ונתיב התנדב לצאת לשם עם סהר הקצינה ועם בנימין הנהג זכרם לברכה כדי לחמש אותם מחדש.

"בערך בשעה 9:00 נתיב כתב לי שהוא יוצא למשגרים, שיש מחבלים בשטח ושלא אגיד כלום להורים", מספרת אחותו, נופר ביטון. "כתבתי לו: 'נתיב, סרב פקודה, אל תלך'. הוא ענה לי: 'שחררי, אני עושה את המשימה שלי, יש לי אנשים להציל'. נתיב ידע שהוא נוסע לתוך אזור מלחמה. חשוב לי שכולם יידעו כמה אומץ היה לו. כמה עוצמה הייתה בילד הזה. נתיב היה גיבור".

דקה אחרי ששלח את התמונה מהדרך, סמוך לקיבוץ רעים, התקשר נתיב למפקד שלו. "הוא אמר לו: 'יורים עלינו', מספר אביו, חגי. "המפקד אמר לו, 'מה, אתה מסתלבט עליי?'"

כפיר: "פתאום המפקד שמע דרך הקו קולות ירי. ונתיב אמר לו: 'התהפכנו'. ו'איי, היד'".
נופר: "אחר כך היו צהלות בערבית וקריאות 'אללה אכבר'".
חגי: "ואז היה שקט על הקו".
המשפחה, מספרים הוריו, הייתה אצל נתיב מעל הכל. "הוא כתב לי מהדרך: 'אני אוהב אותך'", מספרת אמו, אתי. "כתבתי לו: 'אני אוהבת אותך מאוד'. זו הייתה ההודעה האחרונה".

הרחבות

תמונות. סרטונים. קישורים

תמונות

קישורים

מפריד בין טקסטים

מתנדבים שלקחו חלק במיזם

שם המתנדב:המעשה הנבחר: תקופת ההתנדבות:הערות:

חללים נוספים

הצג עוד