מאור כהן אייזנקוט

מאור אהב מאד מאד כדורגל. שיחק בקבוצת הכדורגל בני אילת. מכבי בני אילת קבוצת ילדים א׳ נקראה על שמו. אנחנו נעצים ונעשה טורנירים. וכבר עכשיו בכל משחק שהקבוצות משחקות הם מניפים את הדגל של מאור. בלט בצניעות ובשקט שלו. זה אמנם דבר והיפוכו. בולט בעשיה ובערכים שהובילו אותו, ועם זאת שקט וצנוע.

היה כל כך צעיר, בן 19 בסך הכל. לא כל כך הספיק לעשות הרבה. הקוים המנחים של מאור היו אהבת הארץ, לשמור על מה שיש לנו. היו בו אומץ בלתי רגיל. תמיד חיבק וכיבד את החלש. כולם היו שווים . תמיד נלחם על הצדק בלי רצון לשום תמורה.

שירותו הצבאי
האומץ זה מה שליווה אותו. האומץ והרצון לתרום. גם החברים מספרים, גם כשהיה להם מאד מאד קשה הוא היה מרים אותם. היה אומר "אנחנו התגייסנו להיות לוחמים, הקושי הוא זמני והוא יעבור. למאור לא היה קשה. ככה הוא היה אומר. כלומר היה לו קשה אבל המילה קשה לא היתה בלקסיקון.

ראיתי במסע כומתה, כשהיה עטוף בדגל ישראל, שהיה מצוין עליו שם של נופל. הלך איתו כדי להנציח את החייל. שהוא היה תמיד הראשון, למשוך את כולם ולעודד את כולם. היה מנצח את המפקד בתחרות מעצורים של הנשק. כל מה שעשה היה עושה הכי טוב. לא היה לו אמצע. גם בתפקיד, היה לוחם חוד בגולני. גדוד 12.

לפני המלחמה היה בבית אל, תפס קו והתפקיד שלו היה ללכת בראש החיילים, שני אחרי המפקד. עשה את זה בעוז ובגבורה. החיל היחידי שנפל מגדוד 12.

מאור היה צריך לצאת לקורס מ"כים ולא להיות במלחמה. הוא בחר ללכת להקצאה הבאה כדי להיות במלחמה. רוב החברים שלו או ירדו מלוחמה או עזבו את הצבא. יצאו משם פגועים לגמרי, בנפש. מאור היה כועס עלינו בטוח אם היינו מרימים ידיים.

אם חלילה זה היה קורה למישהו אחר, כולם משוכנעים שמאור לא היה נותן לכולם לא לצאת לקורס.

מאור דיבר על עתיד במוסד, שב"כ. אלה הדברים שעניינו אותו.

הקוים המנחים של מאור היו אהבת הארץ, לשמור על מה שיש לנו. היו בו אומץ בלתי רגיל. תמיד חיבק וכיבד את החלש. כולם היו שווים. תמיד נלחם על הצדק בלי רצון לשום תמורה. האומץ והרצון לתרום.

מיזם: חוג כדורגל לילדים עם קשיים חברתיים, כשכל ילד מלווה בחונך שחקן כדורגל שיאמן אותו, יחזק את הרגשת השייכות לקבוצה ויבנה לו דימוי חיובי.

https://www.youtube.com/watch?v=YvD1F2Gn85c