ליאור עזיזוב ז"ל

ב-06:40 ליאור התקשר ואמר לאמו: "יורים כאן אבל אני בסדר", ליאור היה במוצב פגה, בסמיכות לגדר, בין נחל עוז לבארי, היכן שעברו חוליות המחבלים. "הייתה טעות של אחד המפקדים שדיווח שאין אף אחד בחיים במוצב, בגלל זה ליאור שלי נלחם לבד תשע שעות בקרב. כשעבר המפקד עם הטנק, היה לו פצוע אחד בטנק, והוא לא אסף את ליאור או את שאר הלוחמים. אני כועסת כל כך. הוא יושב בטלוויזיה כמו גיבור, אבל הוא לא גיבור, הוא הרג את הילדים שלנו. פעם אחת לא הזכירו את השם של הילד שלי שהיה באמת גיבור והציל אותם. זה מאוד כואב לי. הוא לא הספיק שום דבר", היא מוסיפה, "אבל כנראה שהוא עשה את מה שהוא אמור היה לעשות, הציל הרבה חיים".

בפעם השניה ליאור התקשר ב-09:55 ואמר לאימו שהוא בסדר, הוא שאל אותה שוב ושוב אם סרגיי (בעלה ואביו החורג) נמצא איתה. "הוא ידע שנסענו לים המלח, וכנראה הבין שאנחנו בסכנה. למרות שראיתי סרטון של חייל חטוף, לא אמרתי לו, לאמא קשה להגיד, חשבתי לעצמי 'רק אל תתן להם לקחת אותך חי, לחטוף אותך'. זה מה שחשבתי ושלחתי לו את המסר, 'עדיף למות במקום להיות אצלם בשבי'. אמרתי לו: 'תשמור על עצמך ועל חברים שלך, אני אוהבת אותך מאוד', הוא אמר 'גם אני אותך, אני אתקשר', וזהו. הקולות שלנו רעדו".

כאשר החלה ההתקפה על מוצב פגה, ליאור נלחם בהם במשך תשע שעות. בשלב מסוים של הקרב, ליאור החליט לצאת מחדר האוכל כדי להגן על חבריו, שנחנקו מהעשן. הוא הסתער לכיוון הש.ג, שם יורט RPG. הגופה שלו נמצאה עם טלית.