ליאב אלוש ז"ל

בנם הבכור של מלי וקובי, אח לעמית. נולד ביום י"ב בטבת תשס"ב (27.12.2001) במועצה מקומית גדרה.

נער פעלתן, אנרגטי וחובב טיולים בארץ ובעולם. הצטיין בתחומי ספורט רבים: שיחק כדורגל וטניס, עסק בשחייה ובריצה, התמיד באימוני כוח קשים, ונמשך לספורט אקסטרים, כמו גלישת סנובורד וגלישת גלים. בקיץ בילה שעות רבות בים, על החוף ובגלישת גלים, שם מצא את השקט וההפוגה.

לליאב ועמית היה קשר בין אחים יוצא דופן, קשר חברי, משמעותי, מכיל ומכבד.

ליאב בלט כמנהיג טבעי, שמעשיו כוונו להוביל, להנחות ולסייע לכל מי שבסביבתו. האמין בעוצמות שבו ובדרך שלו, והכיר ביכולתו להשפיע במצבים רבים. התייחס לעצמו ולאחרים באחריות, וניחן ביכולת לדאוג לזולת לפני שהוא דואג לעצמו. חבריו סיפרו שנוכחותו מקנה להם תחושת ביטחון, תחושה שיש על מי לסמוך.

ליאב דגל במצוינות, הכיר בכישוריו וביכולותיו, ושאף להיות הטוב ביותר בכל מה שעשה. עם זאת שמר על צניעות, ומעולם לא התפאר בהישגיו.

כשקיבל צו ראשון לקראת גיוסו לצה"ל, שהה עם משפחתו בשליחות בסופיה, בירת בולגריה, ולמד שם בתיכון הבין-לאומי. כשניתנה לו האפשרות לדחות את השירות, סירב להצעה והתגייס, כשרצונו לממש את שאיפתו להיות לוחם.

התגייס לצה"ל ביום 10.12.2020 ושירת בחטיבת הקומנדו, ביחידת "דובדבן", אחת היחידות המובחרות בצבא. היחידה פועלת למניעת פעילות חבלנית עוינת, ומתפקדת בצורה גלויה ומוסווית בקרב אוכלוסייה ערבית מקומית. תיארה אימו: "הוא היה עם הרבה 'רעל' ומוטיבציה, לוחם, מלח הארץ". ליאב עבר מסלול הכשרה תובעני שנמשך שנה וארבעה חודשים, ונבחר למצטיין סיום מסע הכומתה ולמצטיין סיום מסלול. לאורך כל המסלול שימש מפקד חוליה, ויועד לצאת לקצונה, אך החליט למלא תפקיד נוסף ביחידה. הוא פיקד על כיתת טירונים שהחלו את דרכם ביחידה, וראה בתפקיד חשיבות רבה. בתפקיד זה באו לידי ביטוי המקצועיות שבו, כושר המנהיגות ויכולת הפיקוד על הדור הבא של לוחמי דובדבן.

עם סיום תפקידו כמפקד כיתה הוצע לו לחזור לצוות שאיתו סיים את המסלול, אך הוא החליט להשתלב בצוות 100, חוד החנית של היחידה, צוות פריצה שמהווה גורם מקצועי המוביל את יתר הצוותים. המיון להכשרה זו דקדקני וקשה, במטרה לבחור את הטובים והמקצועיים ביותר, ללא פשרות. ליאב עבר בהצלחה את המיונים וגם את ההכשרה שנמשכה שלושה חודשים, ודרשה כוח רצון, מוטיבציה ומקצועיות. בהיותו לוחם בצוות 100 יצא לקורס חובשים ושימש גם כחובש צוותי. כמו כן חתם על שנת שירות קבע, כנדרש בצוות. סיפרה אימו: "ההכשרה הייתה קשה מאוד, אבל הוא היה מבסוט אש. הוא אהב את מה שעשה, אהב את דובדבן ואת החברים שם. היה לו טוב".

לאורך שירותו כלוחם ביחידה לקח חלק בפעילויות רבות נגד מחבלים בשטחי יהודה ושומרון, בג'נין, שכם, רמאללה ועוד. היה לוחם אמיץ לב, מיומן ומאומן היטב.