ישראל סוקול
- בן 24 בנפלו
- תאריך לידה: י"ט כסלו התש"ס
- 28/11/1999
- מקום מגורים: קרני שומרון
- תאריך נפילה: י"ב שבט התשפ"ד
- 22/01/2024
- תפקיד: רס"ל
- בגדוד 8208
- למד ב: האוניברסיטה העברית
- תנועת נוער: בני עקיבא
ישראל הקים ותחזק את בית המדרש הסניפי כשהיה בתיכון. בצבא ואחריו היה מזמין חיילים בודדים ודואג להתעניין בששלומם באופן שוטף
מעשה מאפיין שלו
השומר החדש
תנועות נוער
הארת פנים
הנחלת ערכים (ציונים/ יהודים /מידות טובות)
השקעה במשפחתיות
לעשות משהו לטובת האנשים השקופים
סיוע לחיילים בודדים/חסרי עורף משפחתי/לעניין "מי שלא מצא מקום בעולם"
רוצה להנציח את ישראל סוקול?
מלאו פרטים כאן!
מכירים את החייל?
אנו בארגון ״למלא את החלל״ רוצים לעדכן עוד פרטים של גיבורי חרבות ברזל.
אנא שלחו לכאן כל פרט שיכול לסייע לעדכון האתר.
סיפור חיים
ישראל נולד וגדל בנווה מנחם, קרני שומרון, הרביעי מבין חמישה אחים.
פעל למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורץ ישראל בכל רגע מחייו. ישראל היה מאוד פעיל בסניף, והיה ממקימי ויוזמי בית המדרש.
אחרי סיום הישיבה התיכונית בקרני שומרון, ישראל התגייס במסגרת ישיבת ההסדר מעלה אדומים לגדוד שקד של גבעתי, ולאחר מכן חתם ויתור על הסדר והשלים שירות מלא. זכה לשרת בגוש עציון, חברון וגבול עזה. לאחר השחרור עבד כפועל בניין בחוות גלעד, זאת מתוך אידיאל של עבודת כפיים ורצון "לעבוד עם הידיים ולא רק עם הראש". ישראל השלים את לימודי שנה א' בפיזיקה בגבעת רם.
במוצאי שמיני עצרת, מיד לאחר תחילת המלחמה, יצא כדי להצטרף לכוחות הלוחמים, עוד לפני שקיבל צו 8. ישראל חתר להגיע כמה שיותר עמוק לתוך הלחימה, ללא קשר לשיבוצו הראשוני בגבול ירדן. לאחר יומיים בימ"חים, קיבל את מבוקשו והצטרף לגדוד 8208 שבו שירתו חלק מחבריו, ותפס את קו הגבול מול עזה. היה גאה בחבריו לנשק, יכולות צה"ל וברוח הלחימה. מתח ביקורת על מטרות הלחימה בכלליות ופרטים טכניים, אך חזר ואמר בכל הזדמנות שהחיילים בשטח עושים עבודה מצוינת.
ישראל אהב את עם ישראל כולו בכל נימי נפשו, ובכל מקום שבו היה- ישיבה, מדרשה או לימודים באוניברסיטה- התחבר לאנשים בפשטות ובטבעיות. כחלק מהחיבור, היה מגיע מהר מאוד לשיחות עומק, על תפקידנו בעולם ותהליכים היסטוריים. ידיעת הארץ היתה חשובה מאוד עבורו, והוא הקפיד להכיר כל פינה במקום בו הוא היה נמצא- בבית, בישיבה במעלה אדומים, בצבא ובקמפוס גבעת רם שבירושלים. ישראל דגל בהכרת הארץ דרך הרגליים, והיה מטייל בכל הזדמנות ובכל מקום. סביבת הישוב היתה סביבתו הטבעית, והוא הכיר כל עץ, אבן וכמובן פינות חמד רבות בכל המרחב מלמעלה ברמת גלעד עד למטה בואדי בבריכת הצבים. אלו היו "טיולי שבת" שלו, שאליהם לא היה צריך להתכונן באופן מיוחד.
הטיולים האהובים עליו היו בתקופת החורף, רצוי בגשם כאשר "הטבע מתעורר ויוצא החוצה", כלשונו. האהבה שלו לטבע לא התמקדה רק באדמה- ישראל הספיק לעשות בשנה האחרונה קורס צלילה, תצפית כוכבים מודרכת בשטח, וגם קורס סנפלינג.
ישראל היה מטייל לבד, עם חברים, משפחה, אחים, ואחיינים. הטיולים עם ישראל היו מלאים באהבת הארץ והיכרות עמוקה עם ההיסטוריה שמלווה כל מקום. ישראל הרגיש בר מזל שנולד במדינת ישראל, וזכות גדולה להגן עליה. בנוסף, ברקע תמיד ריחף חלומו הגדול, לנחול את ארץ ישראל השלימה ולזכות לגור בלבנון.
לזכרו הוקמה תנועת "עורי צפון" https://uritsafon.com/
בתיאור הווטסאפ כתב ישראל שורה מתוך שיר ההודיה
וְעֵת נָשׁוּב, אַרְצִי, שְׂבֵעֵי גַּעְגּוּעִים,
צְמֵאִים לְחַמָּתֵךְ, לְשֶׁפַע טוֹבוֹתַיִךְ,
יֻחְזַר לָךְ אָז הַשִּׁיר מִלֵּב בָּנִים גֵּאִים,
וְטוֹב יִהְיֶה לִצְעֹד בְּרַחֲבֵי שְׂדוֹתַיִךְ.
שנזכה, לזכרו.
סיפור הגבורה
נפל על משמרתו בתאריך י"ב שבט התשפ"ד 22.1.24 במסגרת טיהור מבנים בעזה, יחד עם עוד 21 מחבריו, והוא בן 24 שנים.