יונתן אהרן (יוני) גרינבלט

יונתן אהרן גרינבלט (ג' תמוז התשס"ג – כ"א תמוז התשפ"ד)
גדל בבית שמש להוריו ישראלה ואביה, תאום לאראל, אח להלל, מעין, ינון ושילת. למד בישיבה תיכונית 'שעלי תורה' בבית שמש ובישיבת ההסדר 'נווה דקלים' באשדוד.
באחת היציאות של יוני מעזה, הלך לים עם אראל, כשהגיעו לים אראל התבאס שהבירות חמות, יוני בפשטות האופיינית שלו ענה: "במקום ששותים בירה חמה – תהנה מבירה חמה" המשפט הזה כל כך אפיין את יוני, בכל סיטואציה הוא פשוט נהנה!! לא זרם, לא כאילו נהנה!
גם 35 ימים רצוף בנמ"ר בלי מזגן, יוני נהנה!!!
בתחילת המלחמה יוני סיים את ההכשרה ובהתחלה שמר על מחבלים בשדה תימן וחיכה ממש להיכנס לעזה.
בשמונת החודשים האחרונים שלו, היה שבעה חודשים נטו ברצועה. לא הרבה חיילים נכנסו כל הזמן אבל יוני ועוד ארבעה חברים היו כל הזמן בעזה.
פעם אחת שאלנו אותו "למה אתה נכנס כל הזמן?"
והוא ענה, "אני לא יודע".
אבל כשהוא נפצע גילינו..
ליוני היו 5 פק"לים!!! קשר מ"מ, מטול, לאו, חבלן, ולפני זה פגיון..
הוא הצטיין בכל מה שהוא עשה וכולם סמכו עליו בעיניים עצומות. הוא לא פחד מכלום! בגלל שהיה חבלן בעזה, שהיה צריך להיכנס למבנים ולפוצץ אותם, תמיד יוני היה רץ לעשות את זה. בשביל לפוצץ צריך מפקד, יוני לא היה צריך. הוא התמצא בדיוק בכל מה שצריך!
הוא ביקש לצאת גם לקורס מטול. המפקד שלו אמר לנו שאף אחד לא רוצה מטול בעזה, יוני רצה, שלא תהיה שום סיבה לא להכניס אותו…

ביום של הכניסה לרפיח, סבא של יוני נפטר, זאת היתה כניסה של חמישה שבועות, יוני לא הגיע ללוויה, לא לשבעה ולא לשלושים, סבא לא דיבר בתפילות ואחרי שהוא נפטר, יוני קיבל על עצמו לא לדבר בתפילה. לא היו לו הרבה שבתות בבית מאז, אבל הוא ממש הקפיד על זה. בלוויה חילקו מדבקות להדביק בסידורים "הריני מקבל על עצמי לא לדבר בשעת התפילה לע"נ יונתן אהרן גרינבלט"
יוני שלנו ילד אהוב וחייכן מסר את החיים שלו בשביל עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. הצער והכאב שלנו הם ענקיים אבל הוא זכה! ואנחנו זכינו! ומתפללים בכל יום ורגע לשמוע קול שופר "ובבניין ירושלים ננוחם"