יהונתן יצחק סמו

בנם של איילת ומשה. נולד ביום כ' בטבת תשס"ב(4.1.2002)  בירושלים. הילד הבכור במשפחה, אח לבארי, לביא, תמר ואחינועם.

יהונתן גר עם משפחתו ביישוב כרמי צור שבגוש עציון ולמד בישיבה בקריית ארבע ולאחר מכן בישיבת "נווה שמואל" באפרת. נער מלא חיים ופעיל, שאהב לטייל בארץ ובחו"ל וניצל כל רגע. החברות הייתה ערך מרכזי אצלו, וכל אחד מחבריו הרגיש שהוא החבר הכי טוב שלו. במקביל ללימודיו הדריך בתנועת הנוער "בני עקיבא", כן התנדב במסגרות רבות.

לאורך כל שנות התבגרותו, עם עיניים גדולות ויפות וחיוך רחב, יהונתן היה מודל לאחיו הקטנים ולסובביו בהתנהלותו האופטימית ובעובדה שמעולם לא התלונן על קשיים.

לאחר שסיים תיכון למד במכינה הקדם-צבאית ״אדרת״ בשלוחת כפר סילבר, המפגישה בין דתיים לחילוניים. לקראת גיוסו לצבא התמיין לחיל המודיעין, אך התעקש לשרת שירות צבאי משמעותי כלוחם בצנחנים בדומה לדודיו ולבני דודיו.

ביום 12.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם ובהמשך כמפקד בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. סיפר אביו: "יהונתן היה מ"כ של טירונים. אחד הדברים שהתאפיין בהם היה העשייה – פחות דיבורים ויותר מעשים. הכותרת של מחברת המפקד שלו הייתה 'תוצאות, לא תירוצים'… הוא הרים את המורל של הפלוגה, שבה היה דמות מרכזית. הוא ידע לראות גם את החיילים שלא רואים אותם, כלומר גם החיילים שהם פחות בולטים".

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשפרצה המלחמה יהונתן עסק בפעילות צבאית בדרום הר חברון, ובאותו היום הוקפץ לדרום, תחילה לשדרות ובהמשך לקיבוצים כפר עזה ובארי. הוא פעל בתפקיד של שליטה ובקרה (שוביס"ט) של חפ"ק המ"פ, היה אחראי על ניווט הכוחות ועל התיאום ביניהם, ולחם עם הכוח הראשון.

כעבור חודש, ביום 8.11.2023, במהלך פעילות של לוחמי גדוד 202 באזור שיח׳ עג׳לין שבצפון רצועת עזה, נתקלו הלוחמים במחבלי חמאס שפתחו לעברם בירי. הלוחמים הכווינו טנקים ומטוסים ובשילוב חתירה למגע חיסלו את המחבלים. יהונתן נפצע אנושות בקרב והועבר לבית החולים "בילינסון", שם נלחמו הרופאים על חייו, אך כעבור יומיים נפטר מפצעיו.

סמל ראשון יהונתן יצחק סמו נפל בקרב ביום כ"ו בחשוון תשפ"ד (10.11.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.

יהונתן היה חתום על כרטיס אדי (המעיד על רצונו של אדם לתרום מאיבריו לאחר מותו להצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה). לאחר נפילתו, משפחתו קיימה את רצונו, ואיבריו הושתלו בשישה אנשים: ליבו, ריאותיו, הכבד וכליה אחת הושתלו באנשים מבוגרים, הכליה השנייה הושתלה בילד בן עשר ואונת כבד הושתלה בתינוקת בת שמונה חודשים.

סיפרה אימו של יהונתן: "לא הייתה התלבטות בכלל אם לתרום את איבריו. זה היה יהונתן. כל דבר עשה בחיוך, מתוך הבנה, מחויבות ורצון לעזור. העובדה שחלק ממנו ימשיך לחיות ולעזור לאחרים, אין מרומם יותר מזה. בזכותו במהלך השבעה חתמו אנשים רבים על כרטיס אדי, ויחתמו עוד".

הוסיף אביו: "יהונתן היה כשמו. הנתינה הראשונה שלו הייתה ביציאה למלחמה, כשנלחם למען הגנת העם והמולדת. בפעם השנייה, כשהוא זכה להטות חסד לשישה אנשים חדשים, מתינוקת בת שמונה חודשים ועד אדם בן חמישים… התרומות האלה שלו הן נקודות אור שיכולות להאיר לנו את הדרך במצב הלא פשוט".

"הוא גיבור של עם ישראל, אבל הוא גם הגיבור האישי שלי", אמר אחד מהנתרמים, ומתאמת ההשתלות בבית החולים "בילינסון" הוסיפה: "יהונתן נפל בהגנה על המולדת ומשפחתו כמו המשיכה את שמו יהו-נתן, נתנה חיים לשישה אנשים בהחלטה אצילית ומרגשת".

בדצמבר 2023 מחלקה א' ביחידת לוחמי משמר הכנסת הקדישה את מסדר הבוקר לזכרו של יהונתן.

חברת היין Wine & Friends ייצרה לזכרו יין אדום שעל תוויתו מופיעות תמונתו והאמירה שלו: "את השמחה אחי הם לא ייקחו ממך".