יהונתן (ברנש) צור ז"ל

ונתן בנימין נולד ביום י"ט בכסלו תש"ן (17.12.1989) בישוב יצהר. אח לצרויה, אחינועם, עשהאל, אוריה, נתנאל, שיר, אביגיל ויסכה. אחיו מספרים כי למרות שבחוץ היה המפקד הנערץ (ברנש בכינויו הצבאי) בבית הוא היה פשוט יהונתן, אח בכור, מצחיק, שטותניק, מסמר הערב, אדם של משפחה, זה שתמיד דואג לכולם בזמנים טובים וגם בזמנים שפחות, תמיד יודע להנות מהחיים ויודע לתת הרגשה של בית. יהונתן היה בעל ידי זהב, כל תחום שרק נגע בו היה בו קסם, הוא היה אומן יצרתי ומוכשר באומנות העץ, הוא היה מבשל את האוכל הכי טעים, הוא היה אדם שרואה מטרה ולא מרפה עד להשגתה, יהונתן חי כמו שמת בלי לפחד ובלי להסתכל לאחור כך כתבה עליו אחותו צוריה.

ביום 4.12.2007 התגייס יהונתן לשלד״ג, לאחר קורס קצינים היה שותף בהקמת סיירת רימון של חטיבת גבעתי, היה המפק״צ הראשון, ולאחר מכן המשיך בתפקידים פיקודיים בחטיבת גבעתי, בתפקידו האחרון היה מג״ד סיירת נח״ל.

מכריו וחבריו כותבים עליו שהיה מלח הארץ, לוחם אמיץ ומקצועי, אידיאליסט אמיתי, אדם חכם, סקרן, אדם שלומד וחוקר ולא מניח לדבר עד שלא מבין אותו עד סופו, הוא היה אדם שמבין בכל תחום, מספיק שהיה נכנס לחדר ונוכחותו מילאה את החדר כולו, גם בלי שידבר הרבה.

יהונתן נישא לראשית ולשניים נולדו שלושה ילדים: נטע, ארבל ודגן.

כך כותבת ומספרת עליו ראשית אשתו: "יהונתן היה אדם בלתי מנוצח, גדול, חזק, איש אשכולות, הוא יכל לסחוב לבד משאות כבדים מאוד, אבל הוא גם היה איש רך, רגיש וחכם הייתה בו עדינות אינסופית, קשה להבין את המורכבות הזו, הייתה לו נפש רגישה, הוא היה כותב שירים.." שורות מקטע שכתב בשם "משמעות": "לשם מה הרחקתי נדוד? לשם מה להתרחק כ"כ מהמוכר ואהוב? לשם מה רוכב אני בשבילי הטבע המתפתלים עד אין קץ לשם מה מטפס אני על הגבוהה שבגבעות שיודע אני שבעוד דקות מספר ארד חזרה? למה שאלך בדרך בה כולם הולכים ואותה סללו לי? למה הטבע יותר מושך לפעמים מבני אדם? למה באתי לעולם הזה? מהי משמעות חיי?"

ניתן לראות בפסקה זו, כי יהונתן היה אדם של אמת, אדם של חיבור פנימי וחיפוש תמידי, הוא לא קיבל דבר כמובן מאליו, הוא לא חיפש את הדרך הקלה, הוא חיפש משמעות.