יאיר רויטמן ז"ל

יאיר נולד עם אור בעיניים. היה ילד יפה ורגוע במיוחד שאי אפשר היה לפספס. עד כיתה ו היה התלמיד הכי טוב בכיתה ובחטיבה החליט שהלימודים הם לא בשבילו, בכיתה ט עבד ובסוף כיתה יוד החליט לעזוב את הלימודים ולפתוח עסק של סושי ופלאפל, העסק עבד מעולה אבל בסוף כיתה יא יאיר החלטי שרוצה להתגייס הכי קרבי שאפשר להבין שצריך בשביל זה בגרות לכן נרשם לפרויקט הילה ושם סיים בהצלחה והתקבל לסיירת גבעתי וגם שם הצטיין, קיבל את הכומתה מהמפקד והיה מיועד למכים והחליט שקודם רוצה להלחם עם הצוות ואחכ לצאת לפיקוד.
היה ילד אהוב עם תכונות של מנהיג, מלא חברים ורגיש, ידע איך להתייחס לכל אחד.

מספיק מבט אחד בלבד בעיניו כדי להבין: יאיר היה איש של אנשים. יאיר רויטמן ז"ל (סמל) נולד ב – 26.04.2005 בישיבת כרם ביבנה, להוריו איתן וריקי, האח השני מבין שישה: אלקנה, אפרת, הודיה, מעין והדס. בשנת 2012 עברה המשפחה לקרני שומרון, שם גר וגדל מאז. לפני כן, גרו בנריה. בבית הספר היסודי בכיתה א' למד בנוהג כצאן יוסף שבנריה, ובכיתות ב' -ו' בברקאי שבקרני שומרון. בחטיבה למד בישיבת קרני שומרון, ובתיכון במדרשיית נועם ובתורה ומדע שבכפר סבא. שם, למד עד תחילת כיתה י', כאשר החליט לעזוב את הלימודים לטובת הקמת עסק. יאיר אהב לנהל והיה איש עסקים, לאורך כל חייו היו לו עסקים. הוא התחיל כמלצר, ובגיל 17 כבר נהיה מנהל אירועים. "תמיד סקרן אותי לאן הוא יגיע", מספר אביו, איתן. "אני מורה במקצועי, זוכר איך יאיר היה בא איתי לבי"ס יסודי כבר מגיל קטן למכור פחיות ושוקולדים. 'שנינו הולכים לעבודה', היינו צוחקים". בגיל 16 בלבד, הקים עסק של פלאפל וסושי, אותו ניהל לגמרי בעצמו – עובדים, ספקים, סחורות ועוד. ליאיר היו חברים רבים, מכל הגילאים וממקומות שונים, איתם היה אוהב להיפגש ולבלות ביחד. "היה סוחף את כולם אחריו, הייתה בו עוצמה מיוחדת", מספרים, כמי שידע להתחבר לכל אחד בצורה הכי טבעית שיש. מבין כשרונותיו הרבים, יאיר אהב צילום, ג'נגלינג, ומשחקי חשיבה. "הוא תמיד היה זוכה במקומות הראשונים במשחקים, רצה ליהנות מכל רגע. חי את החיים". יאיר גם אהב טיולים, וטייל המון בארץ ובחו"ל. לקראת השירות הצבאי, החליט לחזור ללימודים ולהשלים את כל הבגרויות, על מנת להתקבל לשירות בסיירת שכה רצה. וכך עשה, לצד אימונים רבים וכושר גופני, והתגייס באוגוסט 23 לסיירת גבעתי שם שירת כלוחם חוד, מטוליסט. חודשים בודדים בלבד לאחר שהתגייס, פרצה המלחמה. אחרי 43 ימים רצופים בלחימה, הוא יצא הביתה והפתיע את אמו ריקי, שגם היא מורה במקצו עה, כשהייתה באמצע שיעור מתמטיקה עם תלמידיה. "יאיר טיפוס מאוד חם, מאז שהוא ילד", ממשיך איתן, "כשהיה בן 5 הוא שם לי ולאשתי מתנה על הכרית לכבוד יום הנישואים. כזה יאיר. יכול פתאום להביא פרחים באמצע היום, אוכל או כל דבר אחר, פשוט כדי להראות שהוא אוהב". במהלך השירות, הוצע לו לצאת לקורס מכ"ים, אך הוא העדיף להישאר ולהילחם עם החברים.

מלאכי שלום, חברו של יאיר כתב עליו:
נולד ב-26 באפריל 2005 נולד ביבנה גדל ביישוב נווה מנחם שבשומרון שני הורים ועוד חמישה אחים יאיר גדל בבית דתי לאומי ולמד במוסדות חינוך דתיים יאיר היה בן אדם שמתמיד ואחרי בית הספר היה הולך לעבוד בסושי שליד הבית באיזה שהוא שלב קנה את הסושי מהבעלים וגם הקים עוד עסק ליד של חנות רחוב.
בגיל 18 ויתר ובחר להתגייס למדינה חיפש להיות משמעותי התגייס באוגוסט 23 לחטיבת גבעתי שם עבר את הגיבוש והגיע לסיירת גבעתי.

את יאיר אפיינו:
1.רצון והתמדה – ליאיר תמיד היה שאיפות וחלומות גדולים שעסק בסושי היה עובד כל יום מ04:00 בבוקר עד 00:00 בלילה במשך כל יום אבל הוא היה חדור מטרה ולבסוף הקים 2 עסקים בגיל 16
2.לא לוותר- לוותר זה בכלל לא היה באופציות תמיד יאיר היה אם ראש מורם וחזה נפוח ודהר לעבר המטרות שהציב לעצמו
3.שמחה- תמיד היה שמח ולוקח הכל בקלילות היה דואג להרים לכולם את המצב רוח ושכולם יחייכו ונתן לכל אחד את ההרגשה כאילו הם החברים הכי טובים שלו