טל כהן ז"ל

טל היה אבא,
מסור, לא מתפשר, נוכח, איש חינוך- מלא חלומות עבורם ומלא בדוגמא אישית- לחלום בגדול, להיות מצויין, לא לוותר לעצמך. הוא דרש מהילדים להיות הכי טובים שיש, תוך זה שהוא מתמוגג מכל צעד קטן שלהם, מכל הצלחה והתקדמות. נלחם תמיד על הטוב ביותר עבורם, וגאה בהם בטירוף.

טל היה בעל,
הוא העריץ את נתלי, ברמה שלא חושבת שראיתי אי פעם. אהב אותה.
גם כשאכלנו בארוחות משותפות של החברים, וכל אחד השתתף והביא משהו לארוחה- טל אכל רק מהאוכל של נתי, ולא הפסיק להעצים אותה, ולפרגן לה. טל היה מספר לנו בלי שנתלי שומעת כמה היא המורה הכי טובה, האמא הכי טובה והאישה הכי טובה. כמה הוא התגאה בה.
כששאלו את צור כשהיה בכיתה א’- איך אתה מתאר את אמא-
צור אמר- “אבא אוהב אותה”.
טל היה משוגע על העוגת שמרים שלה, שבת בלי עוגת שמרים- זאת לא שבת. ונתלי תמיד תמיד תמיד דאגה שתהיה לו עוגה כשהוא שבת בבית.
טל דחף, עודד אותה. כשהיה נמצא במבצע או ביחידה ולא היה בבית- היה מוודא איתנו שאנחנו איתה, שהיא לא לבד, שהיא מקבלת עזרה. תמיד חשב עליה, על טובתה.

טל היה לוחם,
על אמת. הטוב שבטובים. בתפקידו הוא לא יכל לספר הרבה, וממילא באישיותו הוא לא היה דברן גדול כשדיבר על עצמו,
אבל הבנו ללא מילים, וגם קצת מאנשים משותפים שהכירו אותו שהתפקידים שאותם מילא, המבצעים שלקח בהם חלק, והאנשים שעליהם השפיע במהלך השירות היו משמעותיים מאוד מאוד מאוד, ותרמו תרומה ישירה ומיידית לביטחון והגנת המולדת.
כלוחם היה במשך ימים ושבתות נאלץ להיעדר והכל נעשה במסירות אינסופית ושליחות עמוקה.
ביום הארור, בוקר של שמחת תורה כשהתחילו האזעקות טל פנה מיוזמתו (!!) ליחידה ואמר להם שהוא מגיע. וכמובן הגיע לשם ראשון, אסף כמה חבר'ה וישר רץ להילחם בכפר עזה. אף אחד לא ביקש ממנו, ואף אחד גם לא היה צריך… במותו הציל אזרחים רבים…

טל היה צדיק,
למרות שהיה אחד האנשים העסוקים ביותר שהכרתי, לא וויתר על חברותא עם הרב שלו, על ללמוד תורה בבית, לחנך את צור עברי ודרור לתורה ומצוות כדרך חיים. מתוך אהבה ואמונה גדולה. לא משנה כמה עייף הוא היה תמיד היה מגיע למניין המוקדם בשבת, כדי להספיק אחר כך להיות עם הילדים ועם נתי.

טל היה חולם,
באחת הפעמים שישבנו אצלכם לקפה בשבת בבוקר,
שאלתי אותו מה הלאה- מה התפקיד הבא בצבא, ובכלל איפה הוא רואה את עצמו עוד כמה שנים מהיום. התשובה שלו הדהימה אותנו,
הוא אמר בשאת נפש-
או ראש המוסד, או חקלאי, או מפקד סיירת מטכ"ל או בכלל לשלב חינוך.
כל כך צחקנו מהתשובה, איך הוא אומר זאת בדרך אגב, כאילו לא מדובר בתפקידים המשמעותיים ביותר במדינה, ויחד עם זאת איך השאיפות שלו "התפזרו" והוא חלם בכל כך הרבה כיוונים. זה היה טל שהכרנו- משוגע על כל הראש. חולם בענק, איש פשוט מצד אחד ואיש עשייה ומקצועיות מצד שני.
לפני שנתיים טל אמר לנו שהחליט ללמוד פסנתר, וכמובן גם קנה מיד פסנתר אחד רציני, הוריד אפליקציה ולימד את עצמו לנגן. האיש הכי עסוק שאני מכירה, בעל, אבא, איש תורה– מוצא זמן להתעסק בתחביב חדש ולהיות מצויין גם בזה.
איזה איש.