דוד מיטלמן ז"ל

מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:

מעשים לבחירה

הארת פנים
פעולות למען צדק חברתי
פעולות קירוב בין רחוקים
קבלת תפקד קבוע שתורם לקבוצה/ לקהילה/ לשכנים

רוצים להצטרף "להנציח למעשה" לדוד מיטלמן?
מלאו פרטים כאן!

מכירים את החייל?

אנחנו בעמותת ״למלא את החלל״ רוצים להנציח את כל גיבורי חרבות ברזל. נא שלחו כאן פרטי קשר של המשפחה או הפנו אותם אלינו. למלא את החלל - 052-733-5400

סיפור חיים

בנם של תמר ואברהם אהרון. נולד ביום י"ד באייר תשס"ג (16.5.2003) בעיר מודיעין עילית בהרי בנימין. אח ליעל, שרה, יפה, חגית, אילה, מאיר, מלי ושולמית.

דוד גדל במשפחה חרדית והתחנך במודיעין עילית. למד בה בבית ספר יסודי וב"ישיבה קטנה", והמשיך את לימודיו התורניים ב"ישיבה גדולה" בירושלים. שקד על תלמודו ועסק בתורה. ניחן בחוסן פנימי ובכוח רצון יוצא דופן, וכשהציב לעצמו מטרה, פעל ככל יכולתו כדי להשיגה. למשל, כאשר שאף להתקבל לישיבה מסוימת, למד לילות כימים ושינן סוגיות בגמרא כדי לעבור בהצלחה את בחינת הכניסה. בנחישות הגיע להישגים ועמד במשימות שהוטלו עליו.

חבריו מספרים שהיה סמל לשמחת חיים, והשרה אווירה נעימה על סביבתו. בלט בחוכמתו, בחדות לשונו, ובכל סיטואציה חברתית ידע לומר את המילים הנכונות והמדויקות. תמך בחבריו, עודד אותם והיה קשוב להם. סיפר חברו: "דוד היה האדם היחיד שהרגשתי בנוח לספר לו על עצמי הכול. הייתי מתקשר אליו, והוא תמיד הקשיב לי, גם אם זה היה באמצע הלילה".

בהיותו בן תשע-עשרה עבר לגור ביישוב נחליאל, יישוב בעל אופי חרדי לאומי באזור מטה בנימין, ועבד שם בחווה חודשים אחדים. אז גמלה בו ההחלטה להתגייס לצבא, ובמיוחד רצה לשרת בחטיבת "גולני". אמרה אימו: "אני מכירה אנשים שגדלים על גולני מגיל אפס. דוד לא גדל ככה, אבל רצה בכל מאודו ללכת לשם, ואף השיג זאת". בשיחה עם חבר, שפקפק בבחירה שלו במסלול קרבי, אמר: "אני הולך להציל את עם ישראל, ואם נגזר עליי שלא אחזור, כך יהיה".

ביום 17.8.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר הטירונות וחודשי ההכשרה, שבהם בא לידי ביטוי גם החוזק הגופני שאפיין אותו, שובץ לשרת במוצב כיסופים בגבול עזה, ואבטח עם חיילי הגדוד את קיבוץ כיסופים הסמוך לו. התמחה בתפעול מקלע מסוג "מאג".

במהלך שירותו שמר על קשר חם ואוהב עם הוריו, אחיותיו, אחִיו וסבתו. אימו נכחה בטקס ההשבעה שלו לצה"ל, שהתקיים ברחבת הכותל המערבי בירושלים. דוד שמר על קשר גם עם חבריו מהישיבה, ואף הרב מהישיבה הקטנה היה איתו בקשר רציף לאורך השנים ותמך בו.

מאז גיוסו לצה"ל הסתייע דוד בעמותת "עושי חיל", בעזרתה הצטרף למגורים בדירת שותפים בקיבוץ הדתי ראש צורים שבגוש עציון. התיידד עם שותפיו לדירה ויצא איתם לבילויים. נוסף על כך, התארח אצל משפחה מלווה באותו קיבוץ, משפחת יעל וגיל רוזיאביץ, והפך בן בית אצלם.

 

סיפור הגבורה

באותו זמן עמד דוד על משמרתו בשער מוצב כיסופים, במשמרת שהחלה בשעה ארבע לפנות בוקר, והייתה אמורה להסתיים בשמונה בבוקר. עם תחילת ירי הרקטות מרצועת עזה דיווחו התצפיתניות מהחמ"ל על עשרות מחבלים חמושים העושים את דרכם לשער המוצב. כך מצא עצמו דוד לבדו, ראשון בקו האש. אחת התצפיתניות יצרה איתו קשר והורתה לו להיכנס למיגונית או לחמ"ל כדי להגן על עצמו. הוא השיב לה: "התפקיד שלי להיות פה ולא לברוח", וכשהיא התעקשה הוסיף: "אני נשאר פה להגן על המוצב, להגן על עם ישראל".

בדקות הבאות הצטרף אליו לוחם נוסף מהגדוד, חברו הטוב סמל עילאי-נועם בן מוחה, שעבר במהירות בנשקייה והצטייד ב"מאג" לעצמו ו"מאג" נוסף לדוד, לפני שהגיע לשער. בכוחות משותפים לחמו שניהם, במשך עשרים דקות, במחבלים הרבים שהתקרבו אליהם, והצליחו להדוף אותם משער הבסיס. דוד, אמיץ לב ולוחם ללא חת, תפקד במקצועיות ובנחישות וחיסל מחבלים רבים עד שנהרג מכדור אחד, בשעה 6:56 בבוקר. לצידו נפל סמל עילאי-נועם בן מוחה.

קרב הגבורה שניהל דוד האט את התקדמות המחבלים ופגע בכוחותיהם, ובכך נתן שהות לתצפיתניות ולחיילי המנהלה להגיע למרחב המוגן, ולחבריו הלוחמים אִפשר להיערך להמשך הקרב ולפנות את החיילים הפצועים לטיפול רפואי.

רב-טוראי דוד מיטלמן נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין "ירקון" בפתח תקווה. הותיר הורים, שבע אחיות ואח.

הרחבות

תמונות. סרטונים. קישורים

תמונות

קישורים

מפריד בין טקסטים

מתנדבים שלקחו חלק במיזם

שם המתנדב:המעשה הנבחר: תקופת ההתנדבות:הערות:

חללים נוספים

הצג עוד