דילוג לתוכן

איתמר כהן

איתמר כהן

מעשה מאפיין שלו

מגן דוד אדום

השקעה בכיבוד הורים
השקעה במשפחתיות
התנדבות למען חולים ופצועים

רוצה להנציח את איתמר כהן?
מלאו פרטים כאן!

מכירים את החייל?

אנו בארגון ״למלא את החלל״ רוצים לעדכן עוד פרטים של גיבורי חרבות ברזל.
אנא שלחו לכאן כל פרט שיכול לסייע לעדכון האתר.

סיפור חיים

בנם הקטן של סימה ואייל כהן, אח לאוהד ואליאור.

גדל והתחנך בכרמיאל, למד בביה"ס יסודי 'הדקל' ובתיכון אורט 'פסגות'.

איתמר ילד אהוב, חייכן, רגיש, אכפתי, מצחיק ובעל חוש הומור. שמחת החיים וטוב הלב אפיינו אותו, בכל מקום בו שהה, היה אהוב על כולם.

כושר המנהיגות שלו, הסקרנות, והחמלה שבו גרמו לכך שבכל מקום בו נמצא היה במרכז העניינים.
ילד שאהב את הבית ואת המשפחה, כיבוד הורים במקום הראשון. אהב את המאכלים של אמא בעיקר קוסקוס ודגים של שבת ,עם אבא אהב לנסוע למשחקים של בית"ר.

ידע לשלב בין כל העולמות שסבבו אותו: דת, משפחה, חברים ולבסוף גם בצבא.

התגייס ב- 12/12/22 ושובץ לגולני לגדוד 13 עפ"י בקשתו.
סיים הכשרה, אימון מתקדם, מסע כומתה, ולאחר מכן הגדוד "תפס" קו בעזה. איתמר שירת כלוחם בחטיבת גולני פלוגה ג' מחלקה פיקודית – טורפי הלילה.
אמור היה לצאת לקורס מ"כים (2/12/23), אך היה מ"כ עוד לפני כן. היו קוראים לו בשבתות ״מפקד קטן״.

חבריו של איתמר: "הלב של החבורה, שלעולם לא רב עם אף אחד, תמיד משכין שלום ודואג לפייס בין כולם. הכי טהור, אחד שיקריב את עצמו בשביל כולם, תמיד מגיע עם החיוך היפה שלו וממיס את כולם… אכפתי ודואג לכולם".

אחיו אליאור: ״מעולם לא הייתי חזק בלכתוב או בהודעות ארוכות, הפעם זה בא לבד, כנראה כיוונת את זה מלמעלה אחי שלי.
5/10 – דפיקה בדלת של החדר, מי כבר דופק לי בדלת?
נכנסת כולך חיוך, "תביא מפתח למשרד הסוואנה בתיקון ואני רוצה לנוח במשרד שלך" תמיד שמחנו שאנחנו באותו הגדוד, אחד לוחם, ואחד מפ"מ, עושה לך ביקורת במוצב, ואתה אוכל לי במשרד בלילות, אחים לנצח, כשקמתי ראיתי אותך בחוץ עם המפל"ג כרגיל, ליוויתי אותך למשרד ובדרך נעלמת לי, כשחזרתי ראיתי אותך בחניה שוב, חיבוק ויצאתי הביתה, מבטיח שבראשון אדאג לעוד זוג מדים כמו שביקשת.
7.10 יומיים אחרי, 07:00 קופץ מהבית, שיחה ראשונה אליך, לא ענית, מגיע לגדוד, איבדנו המון, חיילים שלי, מפקדים, בלאגן, מתחילים לסדר את הדברים, הגדוד מקבל אוויר, המוצב מתאזן מחדש, הראש לא מעכל עדיין ואז מקבל את הבשורה, מחשבות עפות, למה באותו הגדוד? למה סבבים הפוכים? למה דווקא אתה?
חיפשתי אותך בכל רכב פינוי הצצתי בכל כלי של זק" א, שאלתי בשקט ולא מצאתי, נופל והולך לצד לא מעכל שדווקא אתה ולמה ואיך? שמעתי מה עשית, אתה? טיל לאו? אתה אחי הקטן איך הרמת את זה? אבל זה אתה-הצלת את כולם, היית פשוט הכי טוב.
ואז קמתי, קמתי כי זה מה שאתה היית רוצה, קמתי ועבדתי, קמתי והמשכתי כי ידעתי שעשית הכול כדי להגן על המדינה, על הגדוד, על הפלוגה, ועל החברים, והמשכתי בדרך שלך בדרך שלנו.
וכל מה שעשיתי? רק לזכרך, אחי הקטן, גיבור ישראל אתה אחי לנצח אחי שלי הקטן מעריץ אותך לנצח סמל איתמר כהן לוחם בגדוד 13 "משפחת גדעון" פלוגה ג' טורפי הלילה גיבור ישראל בקרבות במוצב פגה ואחי הקטן לנצח״.

אחיו אוהד: למלאך שלי, איתמר שלי, תיתי שלי, שותף קטן שלי הנפש התאומה שלי החבר הכי טוב שלי.
לא יודע אם אפשר לקרוא לזה מילות פרידה כי אני ואתה זה מהבטן לתמיד לא משנה מה. אני לא יודע בכלל מה רושמים, כולם מעלים פוסטים ואני ברוך השם יש לי פוסטים רק עם אלוהים.
אני רציתי להגיד לך אחי הקטן שאין דבר בעולם שאני אוהב כמוך ואף אחד בעולם לא יבין איזה קשר היה בינינו אתה היית אח שלי, המלך שלי. כשחזרתי בתשובה לא כולם הבינו אותי ולא כולם קיבלו אותי. אמרתי לעצמי שבטח גם הקשר איתך קצת ייחלש אבל אתה היחיד שאמרת לי שמה שטוב לי טוב לך.
תמיד אמרתי שאני לא אתן לך לסבול ושלא יחסר לך משהו בחיים, הייתי מוכן שלי לא יהיה אבל קודם אתה, והיום שאני יודע באיזה מקום גבוה וטוב אתה וכמה צדיק וקדוש אתה. אני יודע שזאת השמירה הכי גדולה שיכולתי לשמור עליך, אחי הקטן.
אני יודע שאצל הקב"ה אין דבר כזה רע הכול בחסד גדול ולטובה וגם כשאתה לא איתי עכשיו זה ממנו וזה הכול בהשגחה.
ידעתי כשחזרתי בתשובה שיש ניסיונות וקשה, אבל ניסיון כזה קשה…
לא יודע איך לדבר עליך בלשון עבר, אני בטוח שאתה ליד רבי עקיבא לומד ושמח ורוצה שנמשיך ולא נישבר.
נפלת כמו גיבור, שמרת על החברים שלך ועל כל המדינה אתה הרג מלכות כל כולך קודש הילד הכי טהור שאני מכיר.
אתה חסר לי כל כך. אני לא יודע איך אני אמשיך בלעדיך איתמר, אתה היית חלק ממני.
תיתן לי את הכוח מלמעלה שאתה איתי תמיד.
אני המעריץ הכי גדול שלך. אני מאמין באמונה שלמה שבקרוב מאוד אנחנו ניפגש בתחיית המתים.
אתה היית ל וחם בצבא ואני לוחם בצבא השם. עכשיו עקפת אותי ואתה הכי קרוב לאלוקים.
לא יודע לכתוב יותר מדי אחי שלי אחי היקר ואני אחיה אותך כל החיים ואספר לכולם מי זה אחי המלך שהפך לאחי המלאך.
לא מעכל שאתה כבר לא איתי. אני אוהב אותך איתמר. איתמר כהן ז"ל – זה לנצח.

דמותו של איתמר מהווה השראה של אהבת אדם, עוצמה ועדינות גם יחד. רוחו מלווה את משפחתו, חבריו ועם ישראל כולו. זכרו מונצח בליבנו, בכל מילה טובה, בכל רגע של נתינה ובכל מעשה של אהבת הארץ.

סיפור הגבורה

גם כשיכול היה לצאת הביתה בשמחת תורה החליט להישאר עם דקל והפלוגה.

בשבעה באוקטובר כ"ב בתשרי חדרו מחבלים למוצב "פגה" בשעות הבוקר המוקדמות. לאחר כשעתיים של לחימה, בפקודתו של מ"מ המחלקה סגן דקל סויסה הי"ד, איתמר רץ לדויד להביא את הטיל לאו מטדור עלה לעמדה (פילבוקס) וירה טיל "לאו" לעבר המחבלים. הרג כ-20 מחבלים וכך הציל את חבריו. בעת ירידתו מהעמדה נפגע מירי המחבלים ונהרג.

איתמר היה רק בן 19 בנופלו, הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בכרמיאל

הרחבות

תמונות. סרטונים. קישורים

מתנדבים שלקחו חלק במיזם

שם המתנדב: גיא בן שבת

המעשה הנבחר: להגיד תודה רבה לאמא ואבא

מסר למשפחה: תהיו חזקים

👍 1❤️ 1

שם המתנדב: איליה סמירנוב

המעשה הנבחר: להגיד תודה עם חיוך לשומר, לנהג האוטובוס או לכל נותן שירות אחר

מסר למשפחה: תהיו חזקים

👍 0❤️ 0

חללים נוספים

הצג עוד
Translate »