אורי לוקר ז"ל

אורי, בנם של אורית ואייל לוקר, אח תאום של תמיר ואח גדול לאלעד. הוא נולד, גדל והתחנך בפרדס חנה. מגיל צעיר מאוד חונך לאהבת הארץ ותרומה למדינה שכל כך אהב. אורי התחנך בבית הספר היסודי ניצנים בפרדס חנה ולאחר מכן למד בחטיבת הביניים של בית הספר החקלאי. בתיכון הלך יחד עם אחיו התאום, ללמוד בתיכון חדרה, שם סיים את לימודיו במגמת תקשורת.

אורי אהב מאוד מוזיקה, ניגן בגיטרה, כשהוא לומד תווים באופן עצמאי. במקביל גם שיחק כדורגל באופן פעיל.

האהדה שלו למכבי חיפה החלה כבר כשהיה בן 5-6. הוא ותמיר היו הולכים עם סבא אריה למשחקים בקריית אליעזר ומאוחר יותר, המשפחה כולה היתה מגיעה לסמי עופר. בשנים שלפני הגיוס, אורי עבר להתיישב באופן קבוע בצפוני.

אחיו תמיר מספר עליו: "יש לנו מלא צעיפים, מדים וכובעים של מכבי חיפה. אורי היה אוהד שרוף וישב בצפוני. הגיע למלא משחקים, עד שהתגייס".

את האהבה שלו לגולני, אורי קיבל בעקבות הרצאה ששמע.

במהלך לימודיו בתיכון, הגיע לבית ספר ברוך בן יגאל, לתת הרצאה לתלמידי השכבה. אורי התרגש מאוד מסיפורו של עמית בן יגאל ז"ל שהיה מורעל על גולני והחליט שהוא רוצה להתגייס לגולני. הוא ביקש מסבו, ד"ר אריה לוקר שיתקשר לברוך כדי שיעזור לו להתקבל לגולני.
כשאורי קיבל את ההודעה שהוא התקבל לגולני, הוא שלח הודעה קולית מרגשת לברוך והודה לו מקרב לב על העזרה. לא היה מאושר ממנו.

הוא התאמן רבות לקראת הגיוס בהכנה לכושר קרבי בבנימינה ועשה אימונים רבים עם אביו.
אורי שמח מאוד להיות חלק ממשפחת גולני ומגדוד 51 והיה מוקף באנשים שאהב מאוד.
אורי אהב את החיים, אהב מוזיקה, מסיבות ואהב מאוד את מיקה חברתו מזה שלוש שנים, שהייתה אהבתו הגדולה.