יוגב אהרון ז"ל
- בן 21 בנפלו
- תאריך לידה: ג' טבת התשס"ג
- 08/12/2002
- מקום מגורים: פרדס חנה כרכור
- תאריך נפילה: כ"ב תשרי התשפ"ד
- 07/10/2023
- תפקיד: סמ"ר
- בגדוד 51 גולני
- למד ב: תיכון
מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:
מעשים לבחירה
ביקור ומתן תשומת לב למי שזקוק לכך
הארת פנים
הגברת אחדות
כבוד לקשישים ומבוגרים
רוצים להצטרף "להנציח למעשה" ליוגב אהרון?
מלאו פרטים כאן!
מכירים את החייל?
אנחנו בעמותת ״למלא את החלל״ רוצים להנציח את כל גיבורי חרבות ברזל. נא שלחו כאן פרטי קשר של המשפחה או הפנו אותם אלינו. למלא את החלל - 052-733-5400
סיפור חיים
בנם של נחמה ואמיר. נולד ביום ג' בטבת תשס"ג (8.12.2002) בפרדס חנה. בן זקונים, אח קטן לדין ינון, אדיר, אורן ואביב.
יוגב גדל והתחנך בפרדס חנה. למד בבית הספר היסודי המקומי ובתיכון החקלאי "אורט" פרדס חנה. ילד יפה ושובב, עם חיוך ממגנט ונפש טהורה.
מגיל צעיר, היה נחוש להצליח בכל מה שעשה, אף פעם לא ויתר לעצמו או על היעדים שהציב לעצמו ולא היסס ללמוד, לשאול ולנסות על מנת להבין ולהתמקצע במה שהוא עושה. אחד החלומות הגדולים שלו היה להיות לוחם בצבא, ולא היה מאושר ממנו כשהצליח להגשים זאת.
המסירות והמחויבות שלו לתפקיד ולחבריו היו גבוהות במיוחד. הוא נתן מעצמו והשקיע, לא אהב להתלונן או לשמוע תלונות, ושימש כעמוד התווך של המחלקה. לצד הרצינות בה לקח את התפקיד, שמר תמיד על שובבות, קלילות והומור שאפשרו לו לקחת הכול בצורה חיובית ולהתגבר על קשיים ומשברים. תמיד נהג לומר: "החיים נותנים לך מאה סיבות לבכות, תראה להם שיש אלף סיבות לחייך".
ליוגב במחלקה היה חייל בודד מארצות הברית אשר ספד לו ואמר "כמו כל חייל בודד לא היה לי אף אחד בארץ, יוגב וכל המחלקה היו לי כל דבר בעולם. יותר ממחלקה הם היו בשבילי. יוגב היה אחד היחידים שכל שבת כשהיינו בבית הוא היה מתקשר לבדוק שאני בסדר. כשהייתי חסר מהמחלקה כמה פעמים כי הייתי חולה, הוא היה מתקשר כמעט כל יום אפילו לדקה, לראות שאני לא בודד, להראות לי שאני לא בודד ושתמיד יש לי אנשים שאוהבים אותי לידי".
תמיד ברגעי קושי היה מעודד וזורק איזה מילה שמעיפה אותך למרות הקושי של המשקל שעליך… חוויה שזכורה לי זה אימון לש"ביות בחרמון, כולם רועדים מקור ושבורים מהיום הארוך, פתאום יוגב מתחיל עם החיקויים שלו וכולם בוכים מצחוק ושוכחים מכל הקושי".
סיפור הגבורה
ב 7.10 יוגב התעורר משינה עקב מטח הרקטות ורץ למיגונית. כשהתברר שמחבלים חדרו לבסיס, לקח את הנשק, נעמד בפתח המיגונית, וכך, כשהוא יחף, לבוש בחולצה קצרה ובמכנסיים קצרים, ניהל יחד עם חיילים נוספים קרב יריות עם המחבלים.
בשלב מסוים, המחבלים זרקו רימון לעבר המיגונית, יוגב תפס אותו והעיף אותו חזרה אליהם. כך קרה גם עם רימון נוסף שנזרק לעברם. מאוחר יותר, נזרק לעברם מטען גדול, יוגב ניסה להרחיק גם אותו, אך ברגע שהתקרב אליו המטען התפוצץ וההדף גרם למותו.
על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "גיבור של אמא. אהוב שלנו. היית לנו עולם ומלואו. תישאר בליבנו לעד".
הרחבות
תמונות. סרטונים. קישורים
תמונות
קישורים
מתנדבים שלקחו חלק במיזם
| שם המתנדב: | המעשה הנבחר: | תקופת ההתנדבות: | הערות: |
|---|
חללים נוספים
