אדם אגמון

הוא וחבריו הוקפצו במהירות לזירת הטבח והקרבות בשעות הראשונות של המלחמה. לפני שהגיע אחר הצהריים לכיסופים הספיק לעבור ולהילחם בשטחי הנובה, בצומת גמא ובקיבוץ נירים. אדם נהרג ב-10\7 בקרב פנים אל פנים בקיבוץ כיסופים.

קרוביו כותבים:

״לאדם היה חשוב להציל כמה שיותר אזרחים, עם הגעתו לכיסופים כרע ברך אל המג״ד שלו (שכבר חטף כדור בגב) ואמר לו “המג”ד אני פה,דבר אליי מה צריך?” ונקודתו האחרונה הייתה כשהסתער עם הרבש”צ של כיסופים, חבר הקיבוץ סער מרגוליס על דירה בה התבצרה בממד משפחה בת שבע נפשות ושהו בה מחבלים. לפני זה ניהל הכוח קרבות מטווח קצר ברחבי הקיבוץ. הוא היה בלחימה רצופה מהרגע שהוקפצו בשעה 8:30 עד רגע נפילתו. אדם היה אדם חייכן, מצחיק ואוהב כל אדם באשר הוא. לכל מקום שהגיע מיד התאהבו בו. אדם תמיד חיפש את הטוב בכולם״