עמר משה גאלדור

"עמר היה מסוג האנשים שהופכים את העולם למקום קצת יותר טוב.
לא כקלישאה, אלא באופן הכי פשוט ומעשי שיש.

כאדריכל – הוא פעל לשיפור ופיתוח המרחב העירוני.
כנוסע – אם האוטובוס לא עצר או היה צפוף מדי הוא היה מיד שולח לנו הודעה.
כאזרח – הוא תיעד בעיות ומפגעים, ופנה גם למשרד התחבורה.

הוא היה אדם רגיש. רגיש לסביבה, לאנשים, וגם לרגעים הקטנים שכולנו כבר התרגלנו לא לראות. הרגישות הזו הייתה לב היצירה שלו, שהפכה את עבודתו כאדריכל לאמצעי לשיפור חיי אחרים. הוא עבד על תוכניות מעשיות לשינוי המרחב הציבורי, כשבחודשים האחרונים הקדיש את עיקר זמנו לפרויקטים בירושלים, עירו האהובה, והמשיך גם בזמנו החופשי לסייע לארגונים חברתיים, מתוך מודעות סביבתית עמוקה. הבחירה להמשיך ולשרת בצה"ל, גם אחרי שהתמודד עם מחלת הסרטן וזכה לפטור, לא הייתה מובנת מאליה. היא נבעה מתוך אמונה בצדקת דרכו ומחויבות לאנשים שבשבילם יצא לשטח.

עמר היה לוחם במלוא מובן המילה.
לוחם בחטיבת גולני.
לוחם שניצח את מחלת הסרטן.
לוחם למען הצדק ושיפור התחבורה הציבורית.
והוא הצליח להפוך את העולם למקום קצת יותר טוב, כי פשוט היה לו אכפת.

משפחתו ביקשה להנציח אותו בדרך שהכי אפיינה אותו

"הכי משמח אותנו לראות אנשים שמאמינים, כמו עמר, ביכולת שלהם לשפר את המציאות ולהשפיע על הסביבה שלהם, גם אם זה רק מעשה אחד קטן. עמר הקדיש את חייו ליצירת חיי יום-יום נעימים ונוחים יותר, והותיר חותם בלתי נשכח בכל מי שהכיר אותו. אנחנו מקווים שכל מי שייחשף אליו ולפועלו – ימשיך בדרכו, כי לפעמים שינוי אמיתי יכול להגיע מאדם אחד, שפשוט מאמין".

תודה לך, עמר.
אנחנו מבטיחים להמשיך בדרכך.

לזכרו של רס"ל (במיל') עמר משה גאלדור, לוחם חטיבת גולני, בן-זוג ואב מסור, בן ואח אוהב, שנפל בי"ח במרחשוון התשפ"ה, 19.11.24, בקרב בדרום לבנון.
בן 30 בנופלו. הוא הותיר אחריו את רעייתו עדי, ילדיו נטע ואלומה, הוריו רעיה ואורן, ואחיו ניצן, רתם והדר.

יהי זכרו ברוך.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)

"דף זה בתהליך הקמה, עדיין לא נוצר קשר עם המשפחה. קרובים ומכרים מוזמנים ליצור קשר במספר הבא בוואצאפ 055-5637808⁩"