ב-29.6.2026, בתאריך יום הולדתו העשרים ושתיים, היה אמור ניר לצאת לחופשת שחרור. הוא התרגש מאוד לקראת שחרורו, תכנן לטוס לתאילנד עם חבריו ודאג שכולם יזמינו כרטיסי טיסה חודשים מראש.

ימים ספורים לפני מועד השחרור, ב-20.6.2026, יצא ניר עם צוותו למשימה מבצעית באזור רכס עלי טאהר שבדרום לבנון. במהלך המשימה התפתח קרב בין הלוחמים לבין מחבלי חיזבאללה, שהפגיזו את הכוח באש כבדה. ניר נפגע מרסיס של טיל שפגע בחלק האחורי של ראשו, ונהרג במקום.

רב-סמל ניר בן ארי נפל בקרב ביום ה' בתמוז תשפ"ו (20.6.2026). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בכרם מהר"ל. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

אימו, אולגה, ספדה לו: "תמיד אומרים שהכי טובים נקטפים מהר לעולם הבא… זה כנראה נכון כי כל פעם שידעתי שאתה הוא הכי הכי, פחדתי שלא אספיק ליהנות ממך. תודה שהייתי אימא שלך עשרים ושתיים שנים, זו זכות אדירה…

"אתה כל כך טרפת את החיים, רצית למצות אותם עד הקצה… מגיל קטן עמדת על שלך, לא פחדת מכלום ומאף אחד (אולי קצת מגיא), תמיד נלחמת על צדק (בעיניך), תמיד היית תחרותי וחייב ניצחון, תמיד מנהיג, קשוח, נחוש, מהיר מחשבה ופעולה. כמה אינטליגנציה רגשית הייתה לך אליי, לאחותך, לחברה שלך… אני מקווה שנהיה ראויים לך ונדע איך לחיות בלעדיך. ואתה תעשה חיים גם בעולם הבא".

אביו, ירון, ספד: "ערך החברות אצלו היה מעל לכול, גם עם החברים מהבית וגם עם הצוות. לפני שבועיים-שלושה הוא התקשר לאולגה ב-23:00 בלילה ואמר שהוא קופץ עם חבר מהצוות הביתה. בסוף ב-01:00 בלילה הם הגיעו שמונה… וחגגו עד השעות הקטנות של הלילה, כמו שניר ידע לעשות היטב. כשדאגתי לשלוח למחרת הביתה במהלך היום בירות וסטייקים הוא לא הסכים לאכול לפני שאגיע ואשב איתם. זה היה ניר – מענטש עם כבוד…

"השבוע הייתה אזכרה לאימא שלי במלאת שנתיים לפטירתה. עוד לפני שהיה לו רישיון היה נוסע באוטובוס לכפר סבא לבקר אותה, בצבא גם כשיצא אחרי שלושה שבועות לשבת מקוצרת, אין דבר כזה שלא היה הולך לבקר אותה. הוא היה גורם לה אושר שרק הוא יכל לגרום לה, גם אצלה היה מרים מצב רוח כמו שרק הוא ידע… זה ניר, נשמה ענקית עם לב ענק וחוכמה שאני יכול רק להעריץ".

אחיו הגדול, גיא, ספד: "העדות הכי גדולה למי היית היא כל האנשים פה היום, שלכל אחד מהם יש ארגז של סיפורים עליך. אני זכיתי להיות היחידי שיכול להגיד שהייתי אחיך הגדול ולהיות אח גדול של ניר זה כמו להיות מלך… אין הרבה אנשים שיודעים לכבד אותך בכל דבר ובו זמנית לעצבן אותך בכל דבר. היית יכול לחזור משבועיים בלבנון ולהכין לי אוכל ולהוציא לי בירות בזמן שאני יושב כמו מלך, כל דבר שביקשתי וסיפרתי גמעת בתשומת לב בהנחה שלא היית שיכור, במקרה כזה עברנו לשיחות לעומק הלילה על החיים. ניר זה חבר ואח שאתה יכול לסמוך עליו בכל דבר בחיים, אבל אני כועס עליך שעזבת אותנו בבום ובלאגן כמו שאתה עושה הכול, והעולם נדמה בסלואו מושן ובשחור לבן".

אחיו הקטן, שי, ספד: "ניר, מאז שאני זוכר את עצמי תמיד הסתכלתי והערצתי אותך, היית המודל לחיקוי שלי, מה לא עשית בשבילי. בשנים האחרונות תמיד אמרת לאימא את המשפט 'תראי איך הוא גדל אני חינכתי אותו' ואימא הייתה מתעצבנת. אבל מה לעשות המשפט הזה נכון. ניר לימד אותי הכול, לפני כל החלטה שהייתי עושה דיברתי עם ניר. ניר היה שם בשבילי תמיד".

אחותו, שיר, ספדה: "בכל מקום שהלכתי סיפרתי עליך, על זה שיש לי אח גדול שלוחם במגלן, הסתובבתי בגאווה שאתה שלי שאתה אח שלי הגדול. אין בן אדם אחד שמכיר אותי שלא יודע מי אתה, כולם יודעים כמה אתה קרוב אליי וכמה אני מעריכה אותך, ושאין בן אדם שדאג לי כמוך, שיהפוך את כל העולם בשבילי. כל החברים שלך אמרו לי כמה אהבת אותי וזה שהיית מוריד את הירח בשבילי".

ירדן, מאמן הכושר הקרבי של ניר, ספד: "אני מזהה לוחמים, זה חלק מהתפקיד שלי. כשהסתכלתי לך בעיניים ראיתי את הנשמה שלך. ידעתי שמדובר במשהו מיוחד. הטוב שבטובים… כולם בחוד יודעים שהכינוי שלך הוא סופר נ'. סופרמן. אתה מנהיג עליון… עזרת לכולם, תמכת, בכל סיטואציה עשית מעל ומעבר. כל כך אהבת לחיות את החיים, הנפש השמחה שלך הראתה לי תמיד את הטוב והכיף… כמה עוצמתית הנשמה שלך נירו. כמה אני גאה בך נירו היקר. היית ותישאר ההתגלמות של השליחות בחיי".

"איזו דמות מרשימה היית", ספדו חבריו לצוות, "מספיק היה להיות לידך כדי להרגיש ביטחון. כשאתה שם, הכול מסתדר. כשאתה שם, יש על מי לסמוך. תמיד היית חד, תמיד כריזמטי, תמיד צעד אחד קדימה… עוד מהמסלול ומהעלייה ללוחמים הובלת אותנו כסמל צוות חזק בצורה יוצאת דופן. בנית אותנו. חיברת אותנו. יצרת את היסודות שעליהם הצוות שלנו עומד עד היום…

"איזה לוחם אדיר היית. כל אזרח במדינה הזאת צריך להצדיע לך על התרומה האדירה שלך. אני זוכר אותנו צעירים, בהיתקלות שבה יהלי נפצע. הצוות היה מבוהל, הכול קרה מהר, ובתוך כל הכאוס הזה אתה פשוט דחפת אותנו קדימה. תפקדת כמו מטורף… אחרי שהאירוע נגמר, הסתכלת עלינו ואמרת: 'הכול טוב. זה החוג שאליו נרשמנו, ואף אחד לא יעשה את זה אם לא אנחנו'. זה היית אתה. קור רוח בתוך הסערה. אחריות בלי סוף. ומוכנות תמידית לשים את עצמך בשביל אחרים".

לזכר ניר הוקם עמוד הנצחה באינסטגרם “remember_nir_benari”.