מעוז פניגשטיין ז"ל

נער חלוצי ואוהב ארץ

מעוז גדל ביישוב טלמון והתגורר ביישוב גבעת חנן שבהר חברון. הוא היה נשוי לאודיה ואב לתינוקת בת 3 חודשים בשם טנא. את לימודיו רכש בישיבות בני נצרים ורמת גן, ולאחר שירותו הצבאי למד בישיבת "רעותא" שבכרמל. במשפחתו סיפרו כי מעוז היה חדור אהבה לארץ ישראל, מלא חיוניות ושמחת חיים, נעים הליכות, חברותי, ותמיד נשא חיוך על פניו. לאחר נפילתו, החליטה המשפחה לתרום את איבריו.

מעוז היה בנם של צורית ואלעד, ואחיהם של יואב, עדו, חיה, אפרת, אריאל ודביר. הוא היה בעלה של אודיה ואביה של התינוקת טנא.

אגדת ילדותו:

מעוז היה הבכור מבין אחיו והפך את הוריו וסביו לסבים ולסבים רבא לראשונה. היה הראשון, המוביל, פורץ הדרך במשפחתו.
למד בכיתה א' בתלמוד תורה "נריה", אך באמצע השנה עברה משפחתו להתגורר במונטריאול לאחר שאביו קיבל עבודה שם. במונטריאול נאלץ לחזור על כיתה א' ולמד בבית ספר יהודי.
מעוז היה עצמאי ביותר וניחן בסקרנות רבה. הוא לימד את עצמו הכל, ובכלל זה למד בעצמו לרכב בלי גלגלי עזר ולימד גם אחרים בהמשך.

המשפחה נהגה לטייל בימי ראשון, וכך הגיעה לאתרי סקי בחורפים של קנדה. אביו הביא להם מזחלת, אך מעוז, נועז מטבעו והראשון תמיד, ביקש לגלוש כמו המבוגרים – ולימד את עצמו וגם את אחיו הקטנים גלישת סקי.
היה בקיא בקריאת מפות וידע להתמצא היטב, באופן שלא היה צורך להדריך אותו באתרים חדשים. הוא היה עצמאי לחלוטין.

בקיץ, לאחר שגדל כילד במושב, לפתע נדרש להשתנע באופניים, אוטובוסים וטיסות. הוא ארגן את סביבתו בכישרון רב.
בטיולי האופניים היה לוקח מפה וממפה את דרכו. אהב מאוד אופניים, ניחן בחוש טכני מפותח, ותיקן את האופניים של כולם סביבו.

אביו סיפר: "היה כיף לגדל אותו, חוויה מתמשכת. הוא הפך הכל לקל עבורנו. הוא דאג גם ליצירת אווירה נינוחה ולהרגעת הסובבים אותו. הוא היה מש"ק האווירה במשפחה."

בחנוכה נהגו לנסוע אל סבים וסבתות לכל הדלקת נר (היו 6 זוגות כאלה). במונטריאול היו לבדם. בכל השבתות והחגים היו לבדם. מעוז נכנס לוואקום זה, והנהיג אחריו את האחים.
לפני החזרה לארץ יצאו לטיול גדול, ובו התווכח מעוז על הדרך הנכונה לנקוט, בוחן אפשרויות ומתבונן במפות.

כבר בגיל 8 ניתן היה לשוחח עם מעוז על כל נושא. הוא נחלץ מחשבה מקורית מגיל צעיר ביותר. שיחותיו חסרות מאוד להוריו ולאחיו.

לאחר 4 שנים חזרה המשפחה ארצה, ומעוז חזר לכיתה ה'. המעבר החברתי לא היה קל בתחילה, אך חווה התמודדויות שחיזקו אותו.
מעוז התנדב לסייע בבניית שבילי אופניים ביישוב, תחום שאהב והיה טבעי בו בהיותו שותף. זו היתה אומנותו – היכן כדאי לבנות שביל, כיצד לעצב זוויות וכדומה.
חברי הצוות התמקמו במחסות שונים במהלך המבצע, וממוקמים אלו יצאו לסיורי איתור. עם יציאתם ממחסה הצוות, הוצבו במשמרות שמירה על כלי הנשק שהביאו עמם, כאשר כל משמרת ארכה 20 דקות על מנת לשמור על ערנות וחדות. חייל הצוות, מעוז, לא היה אמור להימצא באותו מיקום שבו התמקם, שכן תפקידו היה כצלף. הוא הגיע למקום במטרה לסייע לחבריו לצוות. מעוז שכב בעמדת צליינים והזיז את איתמר, שהיה שותפו לאותה עמדה. לפתע, נורה מעוז על ידי צלף אויב ונהרג במהלך קרב לאיתור גופות חיילים מג'באליה. בזכות פעולתם של כוחות צה"ל, חולצו 5 גופות מהמנהרה והובאו לקבורה בקבר ישראל.

הנצחות:

תחום– ספורט, רכיבה על אופניים

בנית סינגל – מסלול אופניים ליחיד. נקים מסלול אופניים בישוב ונקרא לרוכבי אופניים טובים לרכב במסלולים כאלה ברחבי הארץ.

רכיבה לזכרו במסלולי רכיבה ביער בן שמן ודרום הר חברון

אפשרות נוספת:
תחום – אומנות, קרמיקה.

הספל של מעוז:
הכנת ספלים לפק"ל טיולים שפוזרים בשטח, בצורה מיוחדת. שיקראו: הספל של מעוז

חוג רכיבה על אופנים לילדים עם צרכים מיוחדים – לחפש חוג כזה ולייצר פעילות של מתנדבים לזכרו