יניב קולא

יניב תרם מח עצם בזמן שירותו הצבאי. בסוף שבוע קצר של הפוגה מהלחימה, יניב שגדל והתחנך על ערכי אהבת עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל וכמי שחיבר כל חייו בין עולם התורה לבין שירות קרבי משמעותי, הבחין בחייל צעיר הלובש את מדי חטיבת "חשמונאים" עם החיוך המאיר והחם שאפיין אותו תמיד, לא היסס. הוא ניגש אל הלוחם הצעיר, לחץ את ידו בחום והציג את עצמו כמ"פ בנח"ל. הוא ביקש לשמוע ממנו על הטירונות, על האתגרים שבשילוב חיי תורה קפדניים עם דרישות השדה, ועל התחושות שלו כחלוץ בחטיבה החדשה.הלוחם הצעיר שיתף את יניב בחששות, אך גם בגאווה הגדולה שהוא מרגיש. יניב הקשיב לו בקשב רב, הנהן בהבנה עמוקה, ובחר לחזק אותו בכל ליבו:"מה שאתה וחבריך עושים בחטיבת חשמונאים היסטורי," אמר לו יניב. "התרומה שלכם לשירות הצבאי ולביטחון המדינה היא עצומה, והמחויבות שלכם ראויה לכל הערכה. אל תוריד את הראש בפני אף אחד, עם ישראל זקוק לכם וגאה בכם." זו הייתה עוד עדות למנהיגותו הטבעית ולאמונתו העמוקה ש"כולנו ראויים" ושכולנו חלק מאותו מאבק על הבית.