יהודה נתן כהן ז"ל
- בן 25 בנפלו
- מקום מגורים: שדמות מחולה
- תאריך נפילה: י"ט חשון התשפ"ד
- 03/11/2023
מעשה מאפיין שלו, שאפשר להמשיך לעשות להנצחתו:
מעשים לבחירה
התנדבות לסיוע לאוכלוסייה מוחלשת (אנשים שקופים)
חונכות והדרכה לצעירים
רוצים להצטרף "להנציח למעשה" ליהודה נתן כהן?
מלאו פרטים כאן!
מכירים את החייל?
אנחנו בעמותת ״למלא את החלל״ רוצים להנציח את כל גיבורי חרבות ברזל. נא שלחו כאן פרטי קשר של המשפחה או הפנו אותם אלינו. למלא את החלל - 052-733-5400
סיפור חיים
יהודה נולד בשדמות מחולה. הילד השישי מתוך שבעה אחים ביסודי למד בבית ספר שק"ד בשדה אליהו ולאחר מכן המשיך לישיבה התיכונית בחיספין. בסיום שנות התיכון בחר ללמוד במכינת "בני דוד" בעלי.
לאחר שנה משמעותית במכינה התגייס לצבא לסיירת גבעתי ושירת 6 שנים. כאשר תפקידו האחרון היה מ"פ לוחמים בסיירת גבעתי.
בצעירותו הקדיש את זמנו בעיקר לשלושה תחביבים- שחמט וכדורסל וקריאת ספרים .
בישיבה התיכונית בה למד יהודה היה טורניר שחמט כל שנה והוא ניגש לתחרות. בכיתה ט' זכה במקום ראשון. כך היה גם בכיתה י' וגם בכיתה י״א- יהודה זכה במקום ראשון. ובכיתה י״ב החליט לא לגשת לתחרות כי רצה לתת הזדמנות למישהו אחר לנצח. זה יהודה, אדם בעל יכולות לצד ענווה ומידות טובות.
יהודה היה איש בעל תפיסת עולם רחבה. במדף הספרים שלו היה ספרי היסטוריה של עם ישראל, מורשת קרב לצד ספרי מחשבה והגות.
במכינה בעלי התבססה תפיסת עולמו יהודה התחבר לחשיבות השליחות וההתמסרות לעם ישראל.
אחרי המכינה התגייס לצבא לסיירת גבעתי ושם התפתח והתקדם תוך שהוא שם דגש מיוחד על הפו החינוכי בתפקידו כמפקד.
יהודה היה מחובר לאנשים. בלי שום התנשאות. היה צנוע ואהב את היכולת להשפיע על נשמות. החיילים שלו ראו בו הרבה מעבר וסמכו עליו בעיניים עצומות. היה מפקד מבריק, החשיבה של השחמט העניקה לו את התכנון של 10 מהלכים קדימה.
יהודה היה בעל חוש הומור ושמחת חיים, היה בשלב של חיפוש זוגיות אך לצערנו לא הספיק להתחתן, תמיד אמרנו שההתמסרות שלו לעם ישראל, הייתה הזוגיות שלו.
כחצי שנה לפני שיהודה נהרג היה לו חל"ת בין שני תפקידים. בתקופה הזו מה שהוא עשה שיקף את מי שהוא היה. יום אחד בשבוע היה נוסע למכינה בעלי לתוכנית שנקראת "אנשי אמונה בעולם המעשה" – למד תורה ופגש את רבותיו. בשאר הימים עבד ברפת כפי שנהג לעבוד בעבר- כמו שהוא הגדיר "בשביל הנשמה". ובין לבין נסע היה לתחרויות שחמט, כדור סל וחדר כושר. היה בבית עם ההורים, פינק את כולם בארוחות ערב ובילה איתם זמן איכות. כאילו ידע.
חלום חייו של יהודה היה להיות מ"פ לוחמים בסיירת ואכן התקופה שהוא זכה להיות בתפקיד הייתה לו משמעותית ומגדלת.
קבוצת ווצאפ ״ניצוצות חיים מיהודה״ –
לאור סיפורים שעלו בשבעה ובשלושים הקימו בנות דודות של יהודה קבוצת וואטסאפ הנקראת" ניצוצות חיים מיהודה". בקבוצות יש כבר 1200 אנשים ומדי שבוע נשלח ניצוץ המאיר את דמותו המיוחדת.
הסיפורים שהצטברו משקפים את האישיות המיוחדת שיהודה פיתח לאורך השנים, ובפרט את המקום שלו כמפקד מבריק ומוביל מצד אחד ומצד שני המקום הרגיש, האנושי הרואה את הצרכים של חייליו ועושה הכל כדי להעצימם ולגדלם להצטרפות לקבוצות הוואטסאפ
פרויקט "עוז ליהודה"-
לפני שיהודה התגייס, הוא התייעץ עם הרב ישי צור שליווה אותו במכינה בעלי, איך הוא יכול להמשיך לשמור על חיבור לתורה במציאות האינטנסיבית של הצבא. הרב הציע שיקבע חברותא קבועה כשהוא מגיע הביתה. יהודה קבע חברותא עם הרב ניר צוברי שגר בישוב, והם הקפידו במשך 6 שנים להיפגש תמיד וללמוד חברותא כשיצא מהצבא לשבת בבית. הקשר ביניהם היה משמעותי וחזק ויחד מעבר ללימוד התורה.
לזכרו הקמנו את פרויקט עוז ליהודה המחבר באמצעות לימוד משותף וקבוע חיילים וחיילות עם תושבים בקהילה כדי ללות את ימי השירות הצבאי בעוגנים רוחניים .הפרויקט פועל כבר בכמה יישובים ונמצא במגמת התרחבות
מצפה יהודה
חברי הצוות המקורי של יהודה מסיירת גבעתי בשיתוף צעירי היישוב והמשפחה יזמו בניית מצפה ובוסתן בנק' אסטרטגית סמוך לשדמות מחולה,הפרויקט נמצא בשלבי תיכנון מתקדמים.
מעשה טוב לזכרו: לחנך צעירים ולא רק לפקד עליהם.
סיפור הגבורה
בשמחת תורה יהודה היה בשדמות מחולה בבית ההורים. בערב עוד דיברו על הקונספציות של מלחמת יום כיפור ומה אפשר ללמוד מזה. בבוקר הוא העיר את אימו ואמר לה – אמא, זה יותר גרוע ממלחמת יום כיפור. את לא רוצה לראות את ההודעות והסרטונים שקיבלתי. . ואז נפרד ויצא דרומה.
יהודה הגיע לשדרות והבין ששם יש כוחות , הוא וחייליו עברו למשמר הנגב להתארגנות ומשם המשיכו לקיבוץ נחל עוז היו שם בקרבות קשים והם היו מהמשחררים של הקיבוץ. משפחתו של יהודה לא ממש ידעו מה הוא עושה שם. כשההורים התעניינו אמר "אנחנו עושים שמירות". היה נשמע כאילו הוא בבודקה.. רק לאחר שהייתה כתבה בynet עם המ"פים של גבעתי המשפחה הבינה מה הוא עבר. יהודה מספר שהם הרגישו כאילו הם היו במבצע אנטבה. אחת מנשות נחל עוז סיפרה למשפחה שלאחר מספר ימים היא התקשרה לכל המ"פים של הסיירת להודות להם ואמרה שהשיחה עם יהודה זכורה לה היטב. היא הייתה בהכרת הטוב והוא פשוט בכה והתרגש מדבריה. שאלה איך היא יכולה לעזור. אמר לה: אני רוצה רק שתכתבי את מה שאת אומרת לי כדי שאעביר את זה לחיילים שלי.
זה יהודה. מודים לו והוא רק רוצה שחייליו יחוו גם הם את הכרת הטוב.
בהמשך יהודה וחייליו התכוננו לכניסה הקרקעית. יהודה לא הסכים שבני משפחתו יבואו לבקר אותו כי כמו שלחיילים שלו אסור היה לצאת ולקבל ביקורים, כך היה לו חשוב להקפיד עם עצמו.
כשנכנסו לעזה סיירת גבעתי בשלב הזה הובילה את הצבא והוא תקשר בטלפון. כל פעם שיכל שלח הודעה שהוא בסדר. ההתחלה של הלחימה הייתה מאד אינטנסיבית. גבעתי הובילה והסיירת הייתה בראש.
היו קרבות מאד מאתגרים. חבר שלו שהיה צמוד אליו אמר שהוא לא אכל ולא ישן והיה באטרף. התמסר לזה בכל הלב והנשמה. שבוע אחרי הכניסה הקרקעית, ביום שישי, יהודה וחייליו היו באזור שכבר היה מטוהר והוא נשלח לראות איתור חשוד שהיה. האזור היה רגוע יחסית ויהודה יצא עם דולב הקשר ושני חיילים שלו, גלעד ניצן ויהונדב לווינשטיין. בדרך לשם, נפתחה עליהם אש עזה והם הסתערו קדימה במטרה לחסל את המחבלים. יהודה נפגע ותוך כדי שהוא פצוע קשה הצליח לעלות בקשר ולדווח למג"ד על מיקומם המדויק. מיד כל הסיירת הגיעה וחיסלו את המחבלים.
למרבה הצער יהודה, גלעד ויהונדב נהרגו בקרב. הם נמצאו שם עם מחסניות ריקות לאחר שהספיקו להרוג לא מעט מחבלים. הסמ"פ שלו אמר שבמותם ובהסתערות שלהם הם הצילו את כל הפלוגה, המג"ד המליץ עליהם לקבלת צל"ש.
הרחבות
תמונות. סרטונים. קישורים
קישורים
מתנדבים שלקחו חלק במיזם
שם המתנדב: | המעשה הנבחר: | תקופת ההתנדבות: | הערות: |
---|