ידידיה אליהו ז"ל

נולד לאמא זיוה ויורם האב.

ה 9 מתוך 11 ילדים. גדל בקרית משה בירושלים.

היה בן 26 כשנהרג.
היה בו שילוב של כמה הדברים מאד מאד חשובים. היה מאד משפחתי, היה חשוב לו מאד הקשר עם התורה. והשאיפה שלו היתה לעסוק בחינוך. לקדם נוער להדריך נוער. לחנך.

הוא באמת עשה את זה בתנועת נוער בשם "אחריי", היו נותנים לו דווקא הנערים שהסתובבו ברחוב. היה מצליח להגיע אליהם מהמקום הערכי שלו, עולם התורה והעמקות שלו, היה מגיע אליהם בפשטות, והיה מרים אותם. ממלא אותם בערכים, לקראת השירות הצבאי.

הוא למד חינוך, בדיוק סיים תואר ורצה להתחיל את החיים. רצה לקחת את ארגז הכלים העמוס שלו ולעשות איתו טוב לעם ישראל.

היה חשוב לו בנין ארץ ישראל, היה חשוב לו מקום שיקים ויפתח בעצמו, ולכן בחר ברמת גלעד. היה חשוב לו לבנות בידיים שלו.

הוא היה נשוי והיו לו 2 בנות ואשתו ילדה בן אחרי שנהרג.
אחיו אליאב מוסיף: "ידידיה היה תלמיד חכם גדול. עובד השם. היה בו שילוב בתורה של מה ששאב מהבית, מהישיבה בנווה ומהישיבה בצפת. אחרי שהתחתן, המשיך ללמוד עד שעבר לשומרון. מעבר לזה – היה מנגן בכל מקום. משמח, מצחיק, מלא הומור. כל מקום שאליו היה מגיע, היה מלא ניגון".

"הוא הוקפץ למילואים במוצאי שמחת תורה. הספיק פעמיים לקפוץ הביתה ל'אפטרים' במהלך השבועות האחרונים. נכנס בכניסה הראשונה לעזה, מאז הוא לא היה זמין בטלפון. יום או יומיים לפני שנהרג, חבר שנפצע התקשר למיתר ואמר שידידיה מבקש למסור שהוא בסדר ושהוא אוהב אותה. ביום חמישי היא שלחה לו חבילה, שאינה יודעת אם הספיקה להגיע אליו".