הלל שמואל סעדון

המשפט שמאפיין אותו: "אם אתה יכול לחלום את זה אתה יכול לעשות את זה".

אין קושי, אם אתה אוהב, אתה תשיג.

הלל חי את רוב חייו בגוש עציון. הלל הוא בכור מתוך 5 בנים, שרת בעורב נח"ל, היה בן 21 בנופלו.

דבורה אמא של הלל מספרת:
הלל למד בבית ספר "אורות עציון" באפרת, היה ילד מאד אנרגטי ושמח, מאד מוכשר, אוהב ספורט וחיות. בילדות התעסק עם יצירה, אמנות, גילופי עץ.

בתיכון למד בנווה שריה, בברוש הבקעה, בבקעת הירדן. הגיע לשם בכיתה י', מקום מאד מיוחד. כפר נוער עם הרבה מגמות יחודיות. הוא נכנס חזק לעניין של סוסים. הלל היה חלק אינטגרלי מהמקימים של החווה. היה רוכב מקצועי ומדריך רכיבה מוסמך. הוא התמקצע בעולם הזה, היו לו ידיים טובות מאד והוא ממש בנה את החווה.

הוא היה מאושר מאד, היתה לו תחושה ש"הכל אפשרי ואני יכול". הוא ממש פרח שם. אחרי התיכון עשה שנת שירות בחווה בבקעת הירדן, משק חקלאי שהיה בו עדר כבשים. היה כל בוקר מוציא מרעה. עבד מאד מאד קשה, אבל היה מאד מאושר. זו היתה שנה מדהימה עבורו.

ואז התגייס לנח"ל עשה גיבוש לסיירת, נכנס לעורב נח"ל, בסיירת הוא היה מאד מקצועי. תמיד אמר שבצבא הוא יהיה הכי טוב שהוא יכול. היה החייל הכי מקצועי בצוות. היה קלע חוד ונווט חוד.

הצטרפות למיזם:

החווה שהקים בתיכון שלו, תיקרא ״חוות הלל״ ותעבור שדרוג משמעותי כדי שתהיה שם יותר פעילות ליותר ילדים.
הצטרפות לשיפוץ ובניה מחדש של החווה.