אגם נעים ז"ל

נעים בת ה-20 מקיבוץ משמרות הייתה פרמדיקית בגדוד 52 ונפלה בפיצוץ מבנה ברפיח, הותירה אחריה הורים ושתי אחיות.

אחותה ירין כתבה עליה: "מבטיחה לעשות הכל כדי שידעו בכל מקום כמה מדהימה טהורה וטובה היית.

מתארים אותה כהילדה הכי יפה בגן, הכי טהורה, הכי חכמה, הכי חייכנית, הכי חברותית, הכי אמיצה, הכי מצטיינת. הכי פשוט מהכל.

כל פעם מחדש הזכירה את העובדה שאם לא היאלא יהיה מי שיעשה את התפקיד שלה. לא יהיה מי שיגן על החיילים ויטפל בהם. גיבורה אמיתית.

הייתה אחות קטנה למשפחה אבל תמיד התנהגת כאילו היא אי שם עשור מעל כולם. תמיד צחקו על זה שהתבלבלו בגילאים ואת בכלל גדולה. הייתה עטופה בהילה כזו, שלכל מקום שנכנסה כל היושבים בחדר היו מחייכים. החיוך שלה היה מדבק. הייתה בת 20, בעוד שלושה ימים הייתה אמורה לחגוג 21. ותמיד תישאר בת 20.

אגם סופחה לגדוד שריון כשהיא סיימה את הקורס. היא סיימה בהצטיינות אז שיבצו אותה בחוד החנית. בחצי השנה האחרונה היא היתה בעזה והיתה לפעמים עם הנדסה ולפעמים עם גבעתי. ההורים דאגו כרגיל, איך לא? האבא הוא אח שכול אז הוא דאג כפליים. היו הרבה דאגות. זו בת, זו ילדה, היא לא היתה חייבת אבל היא מאוד רצתה להיכנס לעזה.

היא היתה הכי יפה, הכי שמחה, הכי מוכשרת. התנדבה במד"א, התנדבה לשנת שירות ועבדה עם נוער פוסט אשפוזי. את הכי מוצלחת לקחו.

אגם, בוגרת המוסד החינוכי מבואות עירון הצטיינה בכל תחום שבו נגעה- הייתה תלמידה מצוינת, למדה במגמת ביולוגיה ומדעי המחשב ואף עשתה עבודת גמר במדעי החברה.

אגם היתה חניכה ופעילה בפנימייה ובחברת הנעורים של מבואות עירון וכן היתה חניכה ומדריכה בתנועת השומר הצעיר

בסיום לימודיה אגם קיבלה תעודת הצטיינות חברתית על היותה מדריכה בתנועת הנוער השומר הצעיר. לאחר לימודיה, בחרה אגם לעשות שנת שירות ב'פנימיית עדנים' בבית-קמה, ולעבוד עם בני נוער שיצאו מאשפוז.

היא שאפה להיות פרמדיקית ושירתה בגדוד 52, עוצבת 'עקבות הברזל' מתוך שאיפה לתרום ככל יכולתה לחברה. אגם הייתה תמיד עטופה בחברים, סבלנית לכל אדם וטובת לב".